אברבנאל על יהושע ו:יט

ולפי שהכסף וזהב נחשת וברזל אי אפשר שישרפו אותם, כי אף שיותכו ישארו תמיד, לכן אמר שזה יובא לאוצר בית ה' כי חרם וקדש הוא, ור"ל לאהל מועד: ואמרו (כ) וירע העם, הוקשה לי מאד שיראה ממנו שהעם הריעו קודם תקיעת השופרות והוא הפך מה שהוזהרו עליו? ועוד שזכר הכתוב שהעם הריעו שתי תרועות והם לא נצטוו אלא על תרועה אחת? והנכון הוא שאחר ההקפה האחרונה יהושע אמר לעם שהגיע כבר זמן התרועה, וצוום על היות העיר חרם, אבל כל זה יובן אחרי משוך שופר היובל, ולזה זכר שהעם בשמעם שהעיר נתנה בידיהם היה בקרבם שמחה גדולה וירע העם וגם תקעו בשופרות, אבל לא היותה זאת התרועה הנכספת ולא היא תקיעת השופר הנמשכת, ולזה אמר מיד ויהי כשמוע העם את קול השופר, רוצה לומר את קול השופר היובל הנמשך שהיתה תקיעה אחת משופר אחד לבדו, אז ויריעו העם תרועה גדולה ותפול החומה וגו', הנה התבאר שבראשונה היה תקיעת השופרות כלם ותרועת העם קטנה, ובאחרונה היתה תקיעת השופר היחיד לבד ותרועה גדולה לעם ואז נעשה הנס: