אברבנאל על יהושע ד:יט

(יט-כ) והעם עלו מן הירדן וגו', ואת שתים עשרה האבנים וגו'. יאמר שעלו העם מהירדן בי' ימים לחדש ניסן וחנו בגלגל, ושם הקים יהושע האבנים זה על זה כדמות מגדל וציון גדול, ואמר לישראל תכלית אותו הציון, שלא היה לכבוד ולתפארת ולגסות הרוח כדרך הלוחמים הנכנסים בארץ לא להם, אבל היה לבד לזכרון מעשה ה' כי נורא הוא ונפלאותיו, וזהו אמרו (כא-כב) אשר ישאלון בניכם וגו', והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה, וזה לא להיותו נחרב ויבש מעצמו, כי אם לפי (כג) שהוביש ה' את מי הירדן וגו'. ובדרש אמרו (ב"ר פר' ע"ו פ"ה ע"ד) ביבשה עבר ישראל, ישראל סבא, שאמר (בראשית ל"ב י') כי במקלי עברתי את הירדן הזה. והנה אמר מפניכם עד עברכם, ובענין ים סוף אמר אשר הוביש מפנינו עד עברנו, לפי שהדור ההוא לא היה היוצא ממצרים שכבר תמו במדבר, ולזה אמר אשר הוביש ה' אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם, לפי שהיו הם העוברים, ובענין ים סוף אמר אשר הוביש מפנינו, לפי שהוא היה שם ולא שאר הדור, ואמר שהיה התכלית האמתי בנס הזה, כדי שיעשה האל ית' ליהושע דומה למה שעשה למשה לגדלו בעיני העם, וזהו כאשר עשה ה' אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו, ר"ל מפני אנחנו הזקנים אשר היינו שם, והיה א"כ האלוה העושה הנסים האלה שניהם הוא אחד אין עוד מלבדו, ולזה אמר בשניהם ה' אלהיכם, כי הפועל בשני הנסים היה אחד הוא ית', אמנם היה ההבדל במקבלים, כי העוברים בים סוף בלתי העוברים בירדן. וזכר אליהם יהושע שמהנס הזה ימשכו שתי תועלות. האחד שהאומות ירגזון חיל אחז יושבי פלשת, ועל זה אמר למען דעת כל עמי הארץ את יד ה' כי חזקה היא, רצה בעמי הארץ העמים היושבים בארץ כנען. והתועלת השני הוא להשביע את ישראל בידיעת האמת ולהשרישם באמתת אמונתו, וזהו אמרו עוד למען יראתם את ה' אלהיכם כל הימים. וזכר שכמו שאמרו יהושע כן היה שפחדו מאד העמים מזה, וזהו אמרו מיד (א) ויהי כשמוע כל מלכי האמרי וגו', את אשר הוביש ה' את מי הירדן וגו', וימס לבבם וגו'. והרלב"ג הרבה דברים בנס הזה לתת דרכים טבעיים מחוברים לדרך המופת, והוא באמת שוא ודבר כזב, כי הן לא קצרה יד ה' מהושיע, והדברים הטבעיים כלם לפניו כחומר ביד היוצר לכל אשר יחפוץ יטנו: