אברבנאל על יהושע ד:טו

(טו-יו) ויאמר ה' אל יהושע צוה את הכהנים וגו', ויעלו מן הירדן וגו'. עם היות שזכר זה אחר שספר שהלך הארון לפני העם ושהיה החלוץ הולך לפניהם, הנה בא בכאן זה הספור לומר, שלא נחשוב שהכהנים עלו מן הירדן בלי מצות יהושע ולא שיהושע צום שיעלו בלי דבור האל ית', אבל לפי שהיה הצווי האלהי בירדן תעמודו, לא היה להם מקום ולא ליהושע לצאת משם מבלי צווי האל, ולזה אחרי שזכר שכל העם עברו והוציאו האבנים והשלים הספור שהיה הארון הולך לפניהם והחלוץ אחריו לפני בני ישראל, זכר שלא עלו הכהנים מהירדן כי אם במצות השם שצוה ליהושע בזה, ושבעלותם משם מיד שבו מי הירדן למקומם וגו' באופן שהיה הנס יותר מורגש וניכר אליהם, הותרה השאלה הששית: