אברבנאל על יהושע כד:יט

ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו וגו', עד וישלח יהושע את העם וגו'. זכר שיהושע (כדי להרבות ולגלות עוד רצונם ולהחזיקם בברית) אמר לא תוכלו לעבוד את ה', ונתן בזה שני מניעות, האחד אומרו כי אלהים קדושים הוא, רוצה לומר כי הוא המקודש בעולמו ומי יוכל לעבדו? והמניעות השני הוא להיותו אל קנא ולא ישא לפשעיהם, ואמר כל זה לפי שישראל היו יודעים ששניהם הפך האמת, כי עבודת האל ית' קלה מאד, והוא יתברך נושא עון ופשע, ולפי שישראל לא יאמרו אנחנו לא נחטא ולכן אין לנו צורך בכפרה אמר שאינו כן, כי הוא יודע שעתידים הם לחטוא ויעזבו את ה' והוא יענישם, כמ"ש (כ) והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר הטיב לכם, רוצה לומר כי יהיה ההטבה אשר הטיב עמהם סבה לשיענישם יותר להיותם כפויי טובה: וזכר שעם כל זה ענה העם (כא) לא כי אם ה' נעבוד, ואז יהושע אמר (כב) עדים אתם בכם היום: ואמרו עוד (כג) ועתה הסירו את אלהי הנכר, אין ראוי בנחשוב שהזהירם על שלא יעבדו את אלהי הנכר, אבל אמר שכיון שבחרו לעבוד את ה' ראוי אליהם שיסירו מקרבם הדעות הנפסדות, לפי שהם יביאו אותם לחטוא ואליהם קרא אלהי הנכר, והם השיבו (כד) את ה' אלהינו נעבוד, ר"ל אין בנו דעת נפסד, כי כל הימים את ה' אלהינו נעבוד ובקולו נשמע, ועל הדברים האלה כלם כרת יהושע ברית עם העם: ואמרו (כה) וישם לו חק ומשפט בשכם, פירשו בו שסדר להם דרך כלל חקי התורה ומשפטיה. ואפשר שיהיה מה שכתב לו, רוצה לומר לעמו חק ומשפט בשכם הוא מה שספר אחרי זה, שכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת האלהים ושלקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה, והנה האבן שהקים הוא החק, ומה שכתב הדברים האלה הוא המשפט, כי ראוי הוא שיכתבו הדברים על ספר כמו שעברו, למען יהיו לעדה בדורות הבאים. ובדברי חז"ל (מכות י"א ע"א) בספר תורת האלהים, ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר אלו שמונה פסוקים שבתורה, וחד אמר אלו ערי מקלט, ושניהם דעות זרות מאד. ויונתן תרגם וכתב יהושע ית פתגמיא האלין בספרא ואצנע בספר אוריתא דה'. ואני אחשוב לדעת האומר שיהושע כתב ספרו, שלא אמר זה לבד על הדברים האלה שקרו בינו ובין העם, אבל אמרו על כלל הספר הזה, יאמר שיהושע כתב את הדברים האלה מהמלחמות והנסים והנחלות ושאר הדברים שנזכרו בספר הזה, כדי שיתחבר ספרו ויסמך אל ספר תורת האלהים, כי אחרי תורת משה בא אחריו ספר יהושע, ויהיה בית בספר משמש בלשון עם, כמו (שמות י' ט') בנערינו ובזקנינו. והנה הקמת האבן היה ממנהג הקדמונים להקים אבן גדול שכדי שבני אדם בראותם אותה יזכרו דברי הברית וישימו אליהם לבם, וזהו אמרו כאן (כז) הנה האבן הזה תהיה בנו לעדה, כי היא שמעה את כל אמרי ה', והוא ע"ד (דברים ל"ב א') ותשמע הארץ אמרי פי, יאמר שעליה נאמרו הדברים אשר האל יתברך צוה לאמרם, וזהו אשר דבר עמנו. ואמרו (בפסוק שלמעלה) אשר במקדש ה', ירצה בשכם שהיה שם הארון, וקראו מקדש ה' לשעתו: