אברבנאל על יהושע ב:ז

וזכר שאז האנשים שלוחי המלך רדפו אחריהם לפי מחשבתם דרך הירדן, ומלבד כל ההשתדלות הרב הזה שעשתה רחב, הנה עוד סגרה פתח ביתה, כדי שלא יבא שמה אדם אחר לבקש אכסניא או לזנות, באופן שלא יהיה סבה להתפרסם הדבר, וזהו והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרודפים אחריהם, ר"ל שער הבית סגרו המרגלים או אנשי הבית, אחר אשר יצאו הרודפים מהבית לרדוף אחריהם. ואם יהיה פי' השער הנזכר בשני הפסוקים האלה שער העיר? תאמר ויהי השער לסגור, ר"ל באמת בזמן כזה חטאתם אתם שלוחי המלך חטאה גדולה בשלא סגרתם שער העיר, כי כן ראוי לעשות בזמן המלחמה, ומפני שאתם לא סגרתם שער העיר נעשתה התועבה הזאת שיצאו המרגלים וברחו בשער העיר, וכאלו היא היתה מתרעמת עליהם, באמרה אתם עשיתם את הרע הזה שברחו המרגלים, באשר לא סגרתם פתח העיר, בהיות כבר לילה וחשך על פני תהום, ולכן ראוי שאתם תתקנו את אשר עותו שומרי העיר ושתרדפו מהר אחריהם כי תשיגום, ומפני זה אמר אח"כ והשער סגרו, ר"ל ששומרי העיר קבלו דברי רחב שהם כדין ויושר וסגרו שער העיר: