אברבנאל על יהושע א:ה

לא יתיצב איש בפניך כל ימי חייך וגומר. גם זה מכלל מה שנאמר שם במשה, כי שם אמר אחרי הגבלת הארץ, לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן ה' אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם וגו', ואמר שלא יחשבו לפי שיעדם כל מקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם נתתיו שהדבר תלוי בגבורתם, ושאינו בהשגחתו ית', כיון שתלה הענין בדריכת כף רגליהם, אינו כן, כי לא יתיצב איש בפניהם (מפני שפחדם ומוראם יתן ה'), וא"כ יהיה היעוד לשיכוונו בכבוש הארץ ולא יעזבוה, לא בדבר אחר: והנה עם היות שזה נאמר למשה בדרך כלל, לא יתיצב איש בפניכם וגו', אמר ליהושע דרך פרט לא יתיצב איש בפניך, לומר שזה לבד יהיה אליו מה שלא יהיה אחרי מותו בימי השופטים, שישראל הלכו בלא כח לפני רודף, ולכן אמרו משה לישראל בלשון רבים, לא יתיצב איש בפניכם, כי היו השומעים רבים, אבל האל ית' לא אמר ליהושע כי אם לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך: ואפשר לפרש עוד שיהיה לא יתיצב איש וגו', שלא יקום בישראל מנהיג יעמוד לפני יהושע, כי כמו שהיה האל עם משה שלא קם נביא כמוהו כך יהיה עם יהושע בגבורה, אבל יהיה זה לו לבד כל ימי חייו לא אחרי כן תמיד, כענין במשה שלא קם עוד בישראל כמוהו לעד לעולם, ולכן ביהושע אמר לבד כל ימי חייך. כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך וגו', ממה שפירשתי יודע למה בא הפסוק הזה אחרי הפסוקים שקדמו, והוא כי הפסוקים הקודמים הם דוגמת דברי משה כמו שזכרתי, ולפי שהשוה בזה יהושע לרבו משה, ואמר לו אותם הדברים עצמם שדבר למשה (והיא באמת מעלה גדולה) לכן אמר ית' על אותם הדברים, כאשר הייתי עם משה אהיה עמך וגו', רצה לומר אל תתמה בזה, כי להיותם ייעודי הישועה וכבוש הארץ, ראוי שתשוה למשה, כי בענין ישועת המלחמות תשוה אליו, וזהו כאשר הייתי עם משה אהיה עמך וגו', כי בשניהם לה' הישועה. ואמנם איך באו הדברים הנבואיים באותם המלות בעצמם בשניהם בשוה? בהיות שאין סגנון אחד עולה לשני נביאים, כבר חקרתי עליו בספר מחזה שדי אשר לי: