אברבנאל על יונה א:ג

והנה יונה הבין אמתת הענין הזה ולכן גמר בלבו שלא ללכת בנינוה כדי שלא ינצלו אנשי אשור מהכלייה על ידו כי איך תהיה הליכתו סבה להציל את בני אשור ולהכרית את בני ישראל ואיככה יוכל ויראה ברעה אשר ימצא את עמו על ידי האשורים, ומפני זה ברח מלפני ה' כלומר שרצה להתרחק מארץ ישראל המוכנת לנבואה בחשבו שאין הנבואה שורה בחוצה לארץ ובהיותו בארץ טמאה מחוץ לארץ הקדושה לא תחול עליו נבואה ולא תצוהו ללכת אל נינוה ולא לקרוא בה את הקריאה כדי שלא יהיה הוא כלי ואמצעי בהצלת אויביו ואם הש"י ירצה להצילם בעצמו יעשה כרצונו אבל לא באמצעות יונה ועל ידו, ואחשוב שלזה כוונו חז"ל במה שאמרו במכילתא (ריש פרשת בא דף ו) על הפסוק (ירמיה לו, לב) ועוד נוסף עליהם דברים שהוא בספר ירמיהו אמרו ג' הם, א' תבע כבוד האב וכבוד הבן וא' תבע כבוד האב ולא כבוד הבן וא' תבע כבוד הבן ולא כבוד האב, ירמיהו תבע כבוד האב וכבוד הבן שנאמר (איכה ג, מב) נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת לפיכך נכפלה נבואתו שנאמר ועוד נוסף עליהם דברים, אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן שנאמר (מלכים א יט, י) קנא קנאתי לה' צבאות כי עברו ישראל את בריתו מה נאמר שם (שם טז) ויאמר ה' שוב לדרכך דמשק ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתך מה ת"ל תחתך אלא שאי אפשר בנבואתך יונה תבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב מה נאמר בו (להלן ג, א) ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר שנית נתדבר לו שלישית לא נתדבר לו, וכפי מה שביארתי תבע יונה כבוד הבן ולא כבוד האב בברחו מפני השם כדי שלא ללכת לישר את נינוה כי בחר שעצת ה' לא תקום והאשורים כרות יכרתון, וכן אמרו במדרש (מכילתא שם) א"ר יונתן לא הלך יונה אלא לאבד את עצמו בים שנאמר (להלן יב) שאוני והטילוני אל הים וכן אתה מוצא באבות ובנביאים שנתנו נפשם על ישראל כמו שאמר במשה (שמות לב, לב) ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא ובדוד מהו אומר (שמואל ב כד, יז) ויאמר דוד אל ה' הנה אנכי חטאתי וגו' תהי נא ידך בי ובבית אבי הנה המאמרים האלה כולם יעידון יגידון אמתת מה שביארתי, לזה יסכים ג"כ מ"ש במכילתא שאמר יונה אלך חוצה לארץ לפי שאין שכינה נגלית שם למה לפי שהגוים קרובי תשובה הם וכדי שלא לחייב את ישראל משל לעבד שברח מרבו כהן אמר אברח לי לבית הקברות מקום שאין הרב יכול ללכת אחרי אמר לו רבו יש לי עבדים כמותך להוציאך משם, כך אמר יונה אלך לחוצה לארץ שאין שכינה שורה שם אמר לו הקב"ה יש לי שלוחים כמותך לשלוח אחריך ולהביאך משם שנאמר ה' הטיל רוח סערה אל הים, ומה טוב הטיב הראב"ע לדייק במה שלא אמר לברוח מפני ה' אלא מלפני ה' לפי שפני ה' נאמר על ידיעתו והשגחתו ואיך יברח יונה מזה ומלא כל הארץ כבודו וכמו שאמר (תהלים קלט, ז) ואנה מפניך אברח, אמנם מלפני ה' נאמר על הדבקות והשרות הנבואה וכמו שאמר (מלכים א יז, א) חי ה' אשר עמדתי לפניו, וכן נאמר בקין (בראשית ד, טז) ויצא קין מלפני ה' שסלק ממנו השגחתו ודבוקו כמו שאמר הוא על זה ומפניך אסתר, והענין ביונה שהוא כיוון להשחית הכנתו לנבואה כדי שיסתלק מעליו האור הנבואיי כמו שזכרתי וזהו כדי שלא ינצלו בני אשור אשר בנינוה על ידו לדעתו שמשם יצא חושב על ה' רעה יועץ בליעל על השבטים ובזה הותרה השאלה הב':

ועם מה שכתבתי בזה יתבאר הסבה למה נכתב הספור הזה מן נינוה בתוך כתבי הקודש בהיות שאין בו זכר לישראל והוא כולו לאומות העולם האם לא קרו לאומות אחרות אבדון ומות ושנויים מופלגים גדולים מזה שלא נזכרו ולא נכתבו בתוך ספרי הקודש, וגם שנאמר שנכתב להיות מוסר לישראל שיזדרזו לתשובה כאנשי נינוה היא באמת סבה חלושה מאד כ"א בני ישראל לא יקחו מוסר ממצוות התורה ודברי הנביאים איך יקחו ממעשה אנשי נינוה, אף כי לא נזכרה בכתוב שבנינוה הסירו הבמות והפסילים ותועבות עבודותיהם כי תמיד החזיקו בם בכל תשובתם ומהו המוסר אם כן שיקחו ישראל מהם, אבל כפי מה שביארתי נכתב ספור יונה בתוך כתבי הקודש לא בבחינת נינוה כי אם בבחינת יונה ותוקף חסידותו והנס שנעשה עמו וכדי שנדע שדבר אלקינו יקום לעולם, ונינוה הסכימו המספרים שהיתה ראש מלכות אשור ויונה רצה לברוח לתרשיש שהיא עיר הנקראת היום בין הישמעאלים טוני"ס, ואמר וירד יפו לפי שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות ויפו הוא חוף הים היותר קרוב לארץ ישראל, ואמר הכתוב ויתן שכרה להגיד שעם היות מדרך העוברים בים שלא יתנו שכר העברתם כי אם ביציאתם מן האניה אל מקום החפץ הנה יונה ברוב תשוקתו בהליכה פרע שכר העברתו בהכנסו בה כך פירשוהו בפרקי רבי אליעזר. ודרך אגדה שהיה יונה עשיר ונתן שכר כל האניה כדי שיעבור בה הוא לבדו.