אברבנאל על יואל ד:ב

והנה על אותו ההתעוררות שיעשה השם בעמים אמר הנביא כאן וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט שתהיה שם המלחמה, ונקרא העמק כן אולי שעשה יהושפט שם מעשה רשום, והיותר נכון שהוא מפני שתוף השם שיהושפט הוא רמז למשפט השם ולפי שמשפטיו עמקו קורא אותו עמק יהושפט וכן תרגם יונתן למישר פלוג דינא וכן כתב רש"י ג"כ אל עמק יהושפט ארד עמם בשורת הדין, ולבאר אותו השתוף אמר ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגויים רוצה לומר בשני החרבנות ואת ארצי חלקו כלומר למשול עליה פעם ישמעאל ופעם אדום, (ג) ואמר שגם ישפוט אותם על הבזיונות והקלונות שהיו עושים לבני ישראל שהיו משליכין גורל ביניהם זה יהיה שלי וזה יהיה שלך, והיו נותנין ילד אחד מישראל בשכר זונה אחת והילדה מבנות ירושלם היו מוכרין ביין וכתועבות האלה הרבה וכדאי בזיון וקצף.

ולפי שצור וצידון וכל גלילות פלשת היו סמוכות לירושלם ואנשיה ולא יהיו לא מכלל בני אדום העולים שמה למלחמה ולא מכלל בני המזרח הבאים מרחוק להלחם בם, ואולי יחשוב חושב שהם ימלטו מנקמת השם ועונשו ויבואו על בני אדום ובני ישמעאל לכן אמר (ד) וגם מה אתם לי צור וצידון רוצה לומר ומלבד הנוצרים והישמעאלים שאמר שאקבץ שמה אתם צור וצידון וכל גלילות פלשת עם היות שלא תהיו אתם מהבאים למלחמה הנה גם כן יש לי להנקם מכם (ה) לפי שבאתם לשלול שלל ולבוז בז בחרבנות ירושלם וזהו אשר כספי וזהבי לקחתם כי לי הכסף ולי הזהב של ישראל ואני נתתיו אליהם ומשלי שללתם, (ו) ובני יהודה ובני ירושלם אשר לקחתם בגולה מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם, ועל כל הרעה הזאת שעשו גלילות פלשת אמר הגמול אתם משלמים עלי ואם גומלים אתם עלי רוצה לומר האם עשיתי עמכם רע שאתם באתם לשלם לי גמולי או אם גומלים אתם עלי שאע"פ שלא קבלתם ממני רעה אתם החלתם לעשותה כי גם זה יקרא גמול כמו אשר גמלנו אותו, הנה באמת בעבור זה קל מהרה אשיב גמולכם בראשכם, וגילה הנביא בזה שלא תהיה נקמת צור וצידון בסוף הגלות כשאר האומות כי אם קל מהרה כי הנה אלכסנדרוס מקדון בא בזמן בית שני והחריבם בהחלט. ואמר כי הנה בני יהודה ישובו מגלותם מבבל אף על פי שאתם הרחקתם אותם בכל יכלתכם וזהו (ז) הנני מעירם רוצה לומר משיבם ומחזירם מן המקום אשר מכרתם אותם שמה ועל ידיהם אשיב גמולכם בראשכם.