אברבנאל על ירמיהו ח:יג

אסוף אסיפם נאם ה' וכו' עד על ההרים אשא בכי ונהי וגומר. המפרשים פירשו אסוף אסיפם מענין כליה ושעל כן אמר אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה כי שני אלה המיני' הם עיקר הפירות ולכן נאמר בברכה איש תחת גפנו ותחת תאנתו ובקללה יאמר יאכל גפנך ותאנתך, ופירשו ואתן להם יעברום בעבור שנתתי להם תורה ומצות ועברו עליהם ובעונש זה אסוף אסיפם והוא דעת יונתן בן עוזיאל בתרגום הפסוק הזה. ואפשר לפרש אסוף אסיפם מענין קבוץ ואסיפה יאמר ה' שיאסוף כולם בערי מבצרם באופן שיבא עליהם האויב ויחריבם ולכן אמר שסבת אסיפתם וקבוצם בערים תהיה שבא האויב כבר, אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה וגם לא יקוו שיצמחו אז כי העלה כבר נבל מהעץ והוא בזמן החורף שכבר אין שם פירות והעלים נופלים והוא אומרו ואתן להם יעברום רוצה לומר ומה שאתן להם מהפירות כבר יעברו מהם ואינם, (יד) ובעבור זה יאמרו איש אל אחיו על מה אנחנו יושבים כלומר האם יש בשדה פירות שנקוה ללוקחם ונפחד מאבידתם כבר עבר הכל ואין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה ואם כן על מה ולתכלית מה אנחנו מפוזרים בכל הארץ, האספו ונבוא אל ערי המבצר לא שנחשוב להשגב שמה כי יודעים אנחנו שבבואנו אל ערי המבצר נדמה שם שפירושו שם נקבל כליה לפי שה' אלקינו הדימנו כולנו וישקנו מי רוש כי חטאנו להשם הרי שביאר סבת האסיפה שעליה נאמר אסוף אסיפם, (טו) ואמר שאחרי היותם בערי המבצר יקוו לשלום אבל לא יהיה טוב להם, וכי לעת שיהיו מקוים הרפואה תהיה בעתה ורעה גדולה אליהם לסבת ביאת האויב, (טז) כי מדן שהוא בקצה ארץ ישראל נשמע נחרת סוסיו והוא משל להמיית חיל הכשדים הגדול שמקול מצהלות אביריו וגבוריו רעשה כל הארץ ואז יבאו ויאכלו ארץ ומלואה עיר ויושבי בה שרמז בעיר אל ירושלם ונחרת סוסיו היא עטישת הסוסים ונקראת נחרת על שם הנחירים שיוצאים מהם שהם נקבי האף.