אברבנאל על ירמיהו נא:נא

כי בשנו כי שמענו חרפה שהיו האויבים מחרפים אותנו בגלותנו וכסתה כלימה פנינו על אשר באו זרים על מקדש ה' שהם הדביר ההיכל והאולם שכולם קדש לה', והיו הבבליים מחרפים אותנו באמרם שקצרה יד ה' מהושיענו ומהושיע מקדשו, (נב) ולכן מפני אותה חרפה אמר ה' שכבר יבאו ימים שבבבל יפקוד על כל פסיליה ובכל ארץ בבל יאנק חלל ר"ל יצעק החלל כי החללים בעת תצא נשמתם יאנקו, (נג) ואף שתעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עוזה ר"ל אפי' שיעשה מבצרים במרום עוזה לא יועיל לה כי עכ"פ מאתי יבאו לה השודדים, (נד) ואז ישמע קול צעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים ולא יצעקו מהמדיי' אלא מהש"י, (נה) כי שודד ה' את בבל ואבד ממנה קול גדול מרוב העם אשר בה כי כולם יאמינו שתהיה רעתם מפאת ההשגחה, ולכן יאבד קול גדול מרבוי אנשיו שקודם זה המו גליהם כמים רבים ניתן שאון קולם ואותו קול ושאון שהיה להם קודם זה יאבד עתה, (נו) לפי שבא עליו, ר"ל על בבל שודד והוא מדי ופרס ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם, ר"ל קשת גבורת הבבליים שבבל בכל חטאתיה שברה לפי שאל גמולות ה' משלם גמול לאויביו: