אברבנאל על ירמיהו נא:כט

וזכר הנביא שרעשה הארץ ותחול שאחזוה חיל כילדה כאשר ראו שקמה על בבל מחשבות ה' לשום את ארץ בבל לשמה, (ל) ואף גבורי בבל הגבורים אשר מעולם חדלו מהלחם כי נגעה בם יד ה' והיה מחולשתם שלא יצאו להלחם באויביהם על מרומי שדה אבל ישבו במצדות שהם המגדלים החזקים לפי שנשתה ופסקה גבורת' והיו בפחדם וחולשתם כנשים, ובהיות שלא יצאו הגבורים לעמוד לפני אויביהם עצרו כח האויבים לשרוף ולהצית משכנותיה ולבוא עד שערי בבל ולשבור בריחיה כי אין אדם ימנעם מלעשות כרצונם, (לא) רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת בבל כי נלכדה עירו וגו' הנה יוסיפון בן גוריון כתב והוא האמת שבלשצר מלך בבל הרגוהו סריסיו קודם בוא המדיים על בבל, ואיך יאמר הנביא כאן א"כ שבאו המגידים להגיד אל מלך בבל כי נלכדה עירו והוא היה כבר מת כאשר נלכדה בבל, אלא שלא אמר עירו על בבל אבל על עיר המלכות כי הנה כמ"ש יוסיפון המדיים באו תחילה על הערים שהיו בסוף המלכות ולכדו אותם והיא השמועה שבאה אל בלשצר מלכידת הערים, והוא היה שולח צירים לדעת מהעם הבא וממעשה גבוריו שהיו שמה ומשם היו באים צירים אחרים ולכן אמר רץ לקראת רץ ומגיד לקראת מגיד ולא אמר רץ אחר רץ והיו מגידים למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה ר"ל אשר בקצה מלכותו, (לב) ושהמעברות נתפשו מהאויבים והאגמים שהם מקומות עשב רב שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו הנה כ"ז יאמר לבלשצר בהיות האויבים בתחלת מלכותו. והותרה השאלה הה'.