אברבנאל על ירמיהו נ:ח

וכמייעד על תשובת היהודים מבבל אמר נודו מתוך בבל ומארץ כשדים רוצה לומר משאר הערים שבארץ הכשדיים יצאו בני הגולה, ומפני שרבים מהם נשארו שמה לכן אמר והיו כעתודים לפני צאן שדמה העולים לירושלם בגבורתם וזריזותם לעתודים והנשארים שמה לצאן החלושות, (ט) כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדולים מארץ צפון והם פרס ומדי וערכו לה רוצה לומר שיערכו מלחמה עליה משם תלכד בבל מאותו מקום שיערכו המצור לא יצטרכו ללכת אל מקום אחר, חציו כגבור משכיל כלומר חצי הקהל הזה יהיו כחצי גבור משכיל שלא ישוב ריקם בידוע שלא יהרג כן יהיו חצי כל הנלחמים על בבל, (י) והיתה הכשדים לשלל רוצה לומר שתהיה ארץ כשדים כולה לשלל וכל שולליה ישבעו כי יאספו כל כך מהממון שישבעו מהשלל ההוא, ונתן הסבה למה תבא הרעה ההיא כולה על בבל באומרו (יא) כי תשמחי כי תעלזי שוסי נחלתי, ובא בכתוב הזה תשמחי תעלוזי בלשון נקבה יחידה כנגד בת בבל ושוסי נחלתי בלשון זכרים רבים כנגד הכשדים, יאמר והנה יהיה זה בעבור מה שתשמחי ותעלוזי כאשר החרבתם ירושלם והייתם שוסי ושוללי נחלתי, כי אז תפושי כעגלה דשא ותפושי הוא מענין רבוי כמו ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק (מלאכי ג, כ) יאמר והייתם פשים ורבים בטוב ארצי כעגלה דשא והיא העגלה שרועה תמיד בדשא ולא עלה עליה עול ולא עשתה עבודה אבל תמיד היא אוכלת מדישה, וכן אתם היתם צוהלים בשמחה בהיותכם מנצחים את בני יהודה, ואמנם עתה לא תצהלי ולא תשמחי בת בבל אבל בהפך כי (יב) בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם והם כולם תוארים לבת בבל, ותהיה הבושה בראותם שהנה אחרית גוים כלומר אחרית הכשדים הוא שתהיה ארצם כמדבר ציה וערבה מבלי יושב, (יג) והנה לא ישב בה עוד בן אדם מקצף השם צבאות שקצף על בבל ולכן תהיה שממה כולה וכל עובר על מדינת בבל ההוללה ישום וישרוק על כל מכותיה, ואין ספק שנתקיים כל זה כי נחרבה בבל רבתא והעיר אשר ישב בה אחר כך דריוש וכורש ואשר היא בבל עד היום הזה אינה בבל הראשונה שהיתה בימי נבוכדנצר כי היא נחרבה ולא ישב בה עוד בן אדם, אבל נעשית בבל אחרת הרחק ממנה מעט באותה בקעה שקראה בשמה בבל בלשון היהודים אבל הישמעאלים לא יקראו לה אלה בגד"ד.