אברבנאל על ירמיהו ה:כג

ולעם הזה היה לב סורר ומורה לבלתי שמוע בקול השם ולכן ראוי שילכו בגלות והוא אומרו סרו וילכו רוצה לומר כיון שסרו מן הדרך הישרה שצוה אותם השם ראוי הוא שילכו בלא כח לפני אויב, ואחרי שעשה הטענה הזאת על ענין ההשגחה מהגלות היבשה (כד) עשה עליו עוד טענה שנית מענין ירידת המטר שא"א שיתקיים הגוף השפל בלתו אם להצמיח העשבים ומאכל הב"ח ואם ללחלח גופות החיים שלא יתיבשו מחום השמש ועם היות תולדת המטר ממה שבטבע הנה ירידתו במקומות מיוחדים ועל ידי תפלות הצדיקים מורה שהוא מפועל ההשגחה העליונה, ולכן זכרו אליפז במענהו הראשון הנותן מטר על פני ארץ (איוב ה, י) וגומר, ואליהוא גם כן אמר (שם לו, כח) אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב, ומפני שאיוב אמר (שם כח, כו) בעשותו למטר חק להגיד שהיה המטר חק טבעי השיבו יתברך היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל, ולכן היה אליהו עוצר את המטר ומורידו וכמאמר הנביא ואנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, ובמקום אחר שאלו מה' מטר כי ירידתו על ידי תפלה היא ראיה מבואר' על ההשגחה, ועל זה נאמר כאן ולא אמרו בלבבם נירא נא את ה' אלקינו הנותן גשם ויורה ומלקוש בעתו רוצה לומר גשם בכלל ויורה ומלקוש בפרט כל דבר בעתו א' בניסן וא' במרחשון ובשאר פרקי השנה, שבועות חוקות קציר ישמור לנו כלומר ישמור אותם השבועות של הקציר שלא ירד מטר בהן כדי שלא יפסיד הקציר ומפני שמפסח עד חג הקציר אנו מונין ז' שבועות לכן קראם כאן שבועות חוקות קציר, (כה) ואמר שהסכל' והעדר ההבנה בכל זה היה עונם וזהו עונותיהם הטו אלה וחטאתיכם מנעו הטוב מכם שהוא השכל והתבונה, (כו) כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים רוצה לומר שכל אחד מהם ישור ויביט בדרכים אם יעבור שום אדם לגוזלו כאדם המניח יקושים ומציב משחית ללכוד העופות כן יביטו ויארבו ויציבו משחית שהוא הפח, אבל אנשים ילכודו ולא עופות, ומלת ישור הוא מגזרת אשורנו ולא קרוב ומלת כשך הוא מגזרת וחמת המלך שככה (אסתר ז, י) שהוא לשון מנוחה.