אברבנאל על ירמיהו ה:יח

ומפני רוב הצרות הוצרך להבטיחם שגם בימים ההם שיאסוף עליהם רעות לא יעשה אותם כלה כי אולי יתנחמו בכלייה שתבוא עליהם כדי לצאת ממצוקותיהם לכן אמר שלא יכלם אבל שיהיה להם שארית לקבל עונשם, (יט) וכאשר תאמרו תחת מה עשה השם אלהינו את כל אלה הרעות צוה השם לירמיהו שישיבם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי הנכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם וגילה בזה שעם היות ביניהם עונות אחרים הנה לא נחתם גזר דינם אלא על הע"ז לפי שארץ ישראל היתה מיוחדת להשגחת הש"י והנהגתו מבלי אמצעי והם עזבו אותו ויעבדו אלהים שהיו נכריים וזרים בארץ הקדושה ההיא ולכן מדה כנגד מדה יעבדו אנשים זרים בארץ לא להם כי כיון שאהבו לעבוד זרים יותר ראוי הוא שיעבדום בארץ נכריה ולא בארצם יען האדם חרפה היא לו לעבוד זרים מה שאין הדבר כן בהיותם גולים בארץ נכריה שהכל ימשלו בם: