אברבנאל על ירמיהו מח:כט

ואומר הנביא מדבר בשם שאר האומות שמענו גאון מואב שהיה בשלותו מתגאה מאד, ולכן אמר לשונות הרבה מהגאוה גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבבו שהוא כולו להפליג אותו, (ל) ואמר השם אני ידעתי גאותו וידעתי עברתו שהוא מתקצף מהרה על כל הגוים והוא נשבע להחריבם ולהחרימם ומגדיל פה בנדריו, אבל לא כן בדיו אינם כן ואמת דבריו והם הכזבים אשר ידבר כי לא כן עשו רוצה לומר עתה בבוא הכשדיים עליהם לא עשו כמו שהיו אומרים בגאותם שיעשו, (לא) על כן על מואב אייליל שהיה גאה מאד ונפל בבזיון ובושה ושפלות גדול, וזכר אנשי קיר חרש והיא עיר ממלכות מואב וישעיהו קורא אותה קיר חרשת, ואמר יהגה רוצה לומר לבבי יהגה בו, (לב) ומבכי אשר יעשה יעזר שהיא עיר אחרת אבכה אני בעבורך הגפן שבמה שבמה שם עיר שהיו בה גפנים ויין הרבה ופירות משובחות ולכן אמר בה נטשותיך עברו ים שהוליכו הגפנים ההם להיותם כל כך משובחות לעבר הים כי גם הגפנים משם הלכו בגולה על קיצך ועל בצירך שודד נפל רוצה לומר שבא האויב השדוד בזמן הקיץ ולכן לא נעשה ביניהם לא פירות הקיץ המשובחות שהיו שמה ולא בציר היין מפני רעת האויבים, (לג) ולכן נאספה שמחה וגיל כי השמחה תבוא עם התבואות וכאשר גורן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בם נאספה וכלתה שמחה וגיל לא תהיה בארץ, ואומרו מכרמל ומארץ מואב פירשו המפרשים כרמל מקום שדות זריעה, ולא נראה שאמר כרמל על ארץ ישראל שנקרא כך כמו שכתוב ואביא אתכם אל ארץ הכרמל (לעיל ב, ז) וכאילו אמר שמואב וארץ יהודה תאסף משתיהן שמחה וגיל כי תהיה מואב כמו שהיא ארץ יהודה בענין הזה, ולפי שייעד שישבות היין מהיקבים אמר לא ידרוך הידד הידד לא הידד כי הידד הוא הקול שאומרים הדורכים בעת שהם דורכים, יאמר שלא ידרוך הדורך האומר הידד הידד כי לא יקראו שם עוד הידד לפי שלא ידרכו.