אברבנאל על ירמיהו מז:ה

ולפי שפרעה כמו שנזכר הכה ראשונה את עזה ונבוכדנצר הכה אותה שנית לכן אמר הנביא באה קרחה אל עזה שנשארה כקרח מבלי שום דבר נדמתה רוצה לומר נדמתה אשקלון, ועל הפלשתים שהיו רבים ויושבים בעמק אמר שארית עמקם ויונתן תרגם שארית עמקם שאר תוקפיהון עד מתי תתגודדי רוצה לומר תשרטי הנה כבר התגודדת ממכת פרעה ועתה שנית ממכת נבוכדנצר עד מתי תתגודדי עוד, (ו) וכדרך המקוננים אמר חרב לה' עד מתי לא תשקוטי ואמר זה על מלך בבל נבוכדנצר שהוא החרב שהביא הקדוש ברוך הוא על עולמו ראוי היה שתחדל מהרה עוד ותרגיעי שהוא מלשון מרגוע, (ז) אבל איך תשקוטי וה' צוה לה והיה זה מפני מה שעשו הפלשתים מהרעות לישראל בחרבנם ולכן יחס ענין חרבנם אל ההשגחה האלהית, והנה לא זכר בפלשתים שישוב שבותם כמו שאמרו במצרים ובמואב ובעמון לפי שבאומות ההם הלכו בשביה עם רב מהם ולכן אמר ושבתי את שבותם, אבל מהפלשתים לא הלכו אנשים בשביה וכל חרבנם היה בהריגה וביזה ושלל נכסיהם ולכן לא נזכר בהם גלות כלל אבל אמר לשדוד את פלשתים כי שודד ה' את פלשתים, וכן היה שנבוכדנצר כשבא על צור שלל את כל רכושה אבל לא הוליך אנשיה בשבי כאשר עשה למואב ולעמון: