אברבנאל על ירמיהו מו:יז

וזכר הנביא מפחיתות פרעה שעם היות שידע מביאת נבוכדנצר על ארצו הנה לא יצא לקראתו להלחם בו וזהו קראו שם ונתפרסם במצרים שאון רוצה לומר בושה ופחיתות גדול שפרעה מלך מצרים העביר המועד שהיה נועד למלחמה ולא יצא אליה וכדי בזיון וקצף, ופירש רש"י קראו שם במלחמה במקום מחנה בבל הכריזו פרעה מלך מצרים שאון רוצה לומר פרעה מלך מצרים שהיה שאון מגביה קול תשואות להתהלל בחיילותיו, הנה עתה העביר המועד ולא בא למלחמה, ולפי שלא היו מאמינים המצריים שיבוא נבוכדנצר אל ארץ מצרים לכן הוצרך הנביא להודיע על זה באומרו (יח) חי אני נאם המלך ה' צבאות שמו כי הוא המלך האמתי לא מלכי האדמה כי כתבור בהרים הוא דבר קיים שלא ישתנה ולא יזוז ממקומו, וככרמל שהר הכרמל נטוע על הים לא ימיש משם כן יבא רוצה לומר יבוא נבוכדנצר להחריב את ארץ מצרים ולא ישתנה ולא יזוז מביאתו שמה ולזה נטה יונתן בתרגומו, (יט) ולכן כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים שלוה ושקטה שתחשוב שתמיד תשב לבטח כי נוף שהיא עיר מלוכה למלך מצרים לשמה תהיה ונתצה ונשרפה באש תהיה מבלי שישאר בה יושב. והרד"ק פירש בשם אביו כי כתבור בהרים כמו שהר תבור מיועד לצוד שם ולפרוש שם רשתות וכמו שאמר ורשת פרושה על תבור (הושע ה, א) כן יצודו אותם הכשדיים, וכמו שעצי הכרמל יביאום בים כן יביא נבוכדנצר את המצריים בים בשביה.