אברבנאל על ירמיהו ד:ג

כי כה אמר ה' לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר וגומר עד ואומר אהה ה' אלקים אכן השא השאת וגומר. אין ספק שכוונת ירמיהו הנביא היה להוכיח את בני יהודה וירושלם על חטאיהם ולהתרות בהם ומפני זה באו בדבריו עניני מלכות ישראל ופשעיה' וגלותם לא מכווני' לעצמם אלא לעשות מהם טענה לבית יהודה וירושלם, וזה ענין הנבואה הזאת שנאמרה לו בימי יאשיהו להודיעו שהיה חטאת יהודה יותר כבדה מחטאת ישראל ושהיה ליהודה לקבל מוסר ממה שקרה למלכות ישראל על הע"ז שהיו עובדין ולא שתו לב לזה ולכן ילכו בגלות כאשר הלכו ישראל, גם הראהו השם שעתידים בני ישראל לעשות תשובה בגלות ויהיו עולים ובזה גם כן מהטענה לבני יהודה שהיה ראוי להם לשוב בתשובה קודם הגלות לא שיהיו גולים ואחר כך יתחרטו כבני ישראל, ומפני שהיתה הכוונה בכל זה כדי להוכיח את בני יהודה לכן אחרי שייעד בגאולת בני ישראל חזר הנביא להוכיח את בני יהודה כי הוא היה תכלית הכוונה והוא אומרו כי כה אמר ה' לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים רוצה לומר העובד אדמה בהיותו חכם קודם שיזרע זרעו בארץ יחרוש את האדמה כי בחרישתו יסיר ממנו הקוצים וכאשר יזרע יתן זרעו על הארץ הטהורה לא על הקוצים, והוא משל נאות אליהם ולמה שזכר מבני ישראל שאחרי הפשע והעונש שקבלו עליו בגלות אז הם עתידים להתחרט ולבקש פני ה' והיו אם כן זורעים על קוצים שהם מעשיהם הרעים, ואתם בני יהודה וירושלם לא תעשו כן נירו לכם ניר והיא החרישה להסיר הקוצים הם האלוהות הזרים אשר אתם עובדים ואז תזרעו תפלתכם וצעקתכם לאל יתברך ולא תזרעו אל קוצים כלומר לא תזרעו על קוצי המעשים הרעים, וכן ת"י עבידו לכון עובדין טבין ולא תבעון פרוקן בחובין, (ד) המולו לה' והסירו האמונות המשובשות והתאוות הרעות מכם שהם כערלה פן תצא כאש חמתי וביאר מהו האש אשר יבער בם (ה) ואמר הגידו ביהודה רוצה לומר תתפרסם הייעוד הזה ויאמרו אותו בכרוז ויתקעו בשופר כדי שישמע הדבר יותר והקריאה שתאמרו והתקיעה בשופר היא מלאו רוצה לומר נאספו האומות לבא עלינו ולכן כל השומע האספו ונבואה אל ערי המבצר להשגב שם, וכדי להודיע הדבר לכל הארץ (ו) שאו נס ציונה רוצה לומר בציון ישאו נס על זה כדי שכל אדם יעיז את מקנהו שבשדה וזהו העיזו אל תעמודו, וכל זה לפי שרעה ושבר גדול אני מביא מצפון, (ז) כי הנה אריה עלה מסבכו והוא מלך בבל והמשילהו לאריה שאין אדם עומד לפניו כן נבוכד נצר כבש את כל הארץ והממלכ' ולא עמד איש לפניו, ופירוש מסבכו סוכתו שהאריה שוכב בה ולפי שנעשית מסבכי עצים נקראת כן, והוא יצא מבבל בעצם וראשונה לשום ארצך לשמה עריך תצינה רוצה לומר תחרבנה מבלי יושב, (ח) על זאת חגרו שקים ספדו והלילו כי לא שב חרון אף ה' ממנו עם גלות מלכות ישראל אבל עוד ידו נטויה להחריב יהודה וירושלם, (ט) ואז ביום ובזמן ההוא אל תחשבו שהמלך והשרים יחזקו את ידי העם להלחם באויביהם כמו שהוא המנהג במלחמות אבל בהפך כי יאבד לב המלך והוא צדקיהו והשרים אשר אתו ונשמו הכהנים והם כהני הבמות או גם כהני ה' כי לא יעצרו כח לומר על העם אל ירך לבבכם וגומר, כמו שהיה המצוה בכהן משוח מלחמה אף כי בחרבן מקדשו יהיו שוממים וחרבים, ואומרו והנביאים יתמהו אפשר לפרשו גם כן על נביאי השקר שיתמהו בראותם שניבאו שקר לעם כשהיו אומרים להם שלום יהיה לכם: