אברבנאל על ירמיהו לא:ו

ואמנם אומרו כי יש יום קראו נוצרים בהר אפרים וגומר פירשו המפרשים נוצרים על הצופים שהיו עומדים שמה מפחד האויב ועתה יעלו שם לקרא ליושבי הכפרים לעלות לציון להודות להשם על תשועתם, ואיני מוצא טעם בפירוש הזה כי לא נזכרה כאן מלחמת ישראל לשידבר בצופים ואין בכתוב שיקראו לכפריים לעלות לציון, ואיני רואה בשום מקום שיקראו צופים נוצרים, והנה למעלה בנבואה השנית אמר ירמיהו בזכרו חרבות ירושלם השמיעו על ירושלם הנה נוצרים באים מארץ מרחק ויתנו על ערי יהודה קולם וידוע שלא אמר זה על הצופים, והמפרשים פירשו שמה שהם אכלוסי נבוכד נצר ושנקר' נוצרים על שמו כאלו נבוכד נצרים, וי"ת נוצרים כמו בצרים בבי"ת, והפירושים האלה את כולם ישא רוח כמו שהוכחתי שם, אבל אמיתת הענין הוא שנוצרי' הם הרומיים בני אדום כי הנה בהיות הנביא מנבא על חרבן ראשון באה לו ג"כ הנבואה על חרבן שני שיעשו הרומיים בירושלם, ועליו אמר שם הנה נוצרי' באים מארץ מרחק שהיא רומי כי בבל לא היה ארץ מרחק לירושלם ולא יקרא קצה הארץ אלא רומי, ועליהם ג"כ אמר כאן קראו נוצרים בהר אפרים שרצה בזה לבאר מתי תהיה נקמת ה' אשר זכר, ואמר כי יש יום וזמן עתיד לבא שאז יקראו הנוצרים בהר אפרים ויאמרו אלו לאלו קומו ונעלה ציון רוצה לומר לכבוש את ירושלם, ואומרו עוד אל ה' אלקינו הם דברי הנביא מבאר שהיה כונתם להלחם עם אלקי ישראל, או יהיה חוזר למעלה כי יש יום לה' אלקינו יקראו נוצרים בהר אפרים שהוא אשר יכבשו ראשונה ויאמרו בזדון לבם קומו ונעלה ציון ללוכדה וקראם נוצרים לפי ששרשו נצר, ויאמר על החרבן כמו ונצורי יהודה להשיב, כעיר נצורה, ונצורת לב, וכן הביאו הרד"ק בשרשיו, ולפי שהיו הרומיים מחרימים את הארצות קראם נוצרים מצורף לזה שצפה הנביא ברוח הקודש שיאמינו הרומיי' בני אדום ומפני זה יקראו בשמו נוצרים.