אברבנאל על ירמיהו לא:לז

ואמנם אומרו אח"ז כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדות הארץ מלמטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל יראה שאין בו צורך ושהוא כפל דברים, גם יראה שאין ענין המשל מתוקן כראוי כי איך ידמה מדת השמים וחקירת מוסדי הארץ לענין המיאוס בכל זרע ישראל, גם אומרו השמים מלמעלה והארץ מלמטה היא ביאור בלתי הכרחי הלא ידענו שהשמים הם מלמעלה והארץ היא למטה. והנ"ל בזה הוא שהנביא עשה בקיום ישראל דמוי אחר ובבחינה אחרת והוא כי כמו שלא תפול המדה על גובה השמים כי הנה החקירה האנושית התבאר בחכמה שתגיע עד קערורית הגלגל הח' אבל א"א שתגיע לקערורית הגלגל הט' לדעת כמה הוא עוביו וגובהו, וכן א"א שימוד האדם עובי הארץ ואמר זה על הנקודה אשר מצבה באמצע כדור הארץ שאותה הנקודה הוא המרכז והיסוד האמיתי לא כדור הארץ בכללה וכמו שאמר עליו תולה ארץ על בלימה (איוב כו, ז) כי מפני שהנקודה ההיא בלתי מתחלקת קראה בלימה רוצה לומר בלי מהות וכמות, ויאמר כי כמו שא"א שתפול המדה והמספר בשתי הקצוות האלה שהם האחד לצד מעלה שהוא המקיף ואחד לצד מטה שהוא המרכז ככה בשום צד לא יספרו עונותיהם של ישראל לפניו יתברך באופן שמפניהם יהיו נמאסים לפניו, ולפי שכל העונות נכללו בשני סוגים סוג העוונות שהם בין אדם למקום שהם כלפי מעלה לכן אמר כנגדם אם ימדו שמים מלמעלה, וסוג העוונות שבין אדם לחבירו וכנגדם אמר ויחקרו מוסדי הארץ למטה, והמאמרים האלה כולם כחם כח הקש תנאי מתדבק אם ימושו החוקים האלה מלפני גם זרע ישראל ישבתו אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס, ונשנה סתירת הקודם ויוליד סתירת הנמשך רוצה לומר אבל לא ימושו החקים האלה א"כ גם זרע ישראל לא ישבותו וכן לא ימדו שמים מלמעלה א"כ גם אני לא אמאס.