אברבנאל על ירמיהו כה:ב

אשר דבר ירמיהו הנביא וכו' עד קח את כוס היין החמה:

דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה רוצה לומר הדרים בערי יהודה ואל יושבי ירושלם הדברים האלה שיזכור וידמה שבירושלם דבר זה, ולפי שלא היו שם יושבי הערים אמר על כל עם יהודה כי ניבא עליהם עם היות שלא היו לפניו אמנם ביושבי ירושל' שהיו לפניו אמר ואל כל יושבי ירושלם ולא אמר בהם מלת על, והיו דבריו (ג) מן י"ג שנה ליאשיהו ועד היום הזה זה כ"ג שנה כי הנה יאשיהו מלך ל"א שנה ובי"ג למלכו התחיל לנבאות ירמיהו יתחייב שאחרי נבואתו חיה י"ט שנה וזאת הנבואה היתה בשנה הד' ליהויקים, הנה הם אם כן הכ"ג שנה שיאמר כי מנה קצת השנה בבלה ואמר שבכל אותו הזמן היה דבר ה' אליו על אזהרתם ושובתם מדרך רעה, וירמיהו היה משכים לדבר אליהם על זה ועכ"ז לא שמעו אליו, ולא די שלא שמעו הם אליו אבל גם אל נביאים אחרים ששלח השם להם לא אבו שמוע וז"ש (ד) ושלח ה' אליכם את כל עבדיו הנביאים השכם ושלוח ולא שמעתם (ה) ואני ואותם הנביאים האמתיים גם כן לא היינו שואלים מכם לעשות שום דבר רע אלא לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ותשבו על הארץ שנתן השם לאבותיכם מתנה לנצח נצחים כי זו היתה הכוונה האלהית ואתם מונעים את הטוב מכם, ואמר זה כנגד שפיכות הדמים וגלוי עריות והעושק והגזל שהיה ביניהם, (ו) עוד אמר בפרט על העבודה זרה ואל תלכו אחרי אלהים אחרים ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם שהם הפסילים באופן שלא ארע ולא אעשה רעה לכם, ועם היות האזהרות האלה טובות וכלם לתועלתכם (ז) לא שמעתם אל דברי השם ולא היה זה אלא למען הכעיסני במעשה ידיכם וההכעסה תהיה באמת לרע לכם, (ח) ואמרו לכן כה אמר ה' צבאות יען אשר לא שמעתם וכו' ענינו איני חושש לפסיליכם כי הבל המה ומה לי שתעבדום או לא אבל בעבור שלא שמעתם את דברי והוא המרד באמת, לכן (ט) הנני שולח בכם משלחת מלאכי רעים והם כל משפחות צפון שהם אומות שונות בעצמם, ואל נבוכדנצר מלך בבל שהוא עבדי והביאותים על הארץ הזאת שהיא ארץ יהודה ועל כל הגוים האלה סביב רוצה לומר שהם סביבות ארץ יהודה והחרמתים ואחריבם והגוים הם אשר יאמר מיד בנבואת כוס היין החמה, (י) ואמר שתהיה הצרה כל כך בארץ שתאבד ממנה קול ששון וקול שמחה ממה שישמחו בני אדם אלו לאלו ולא גם כן קול חתן וקול כלה שהוא נישואי האנשים והנשים שלא יחדלו מהארץ, ואמר קול רחים ואור נר להגיד כי תהיה ג"כ הרעב כל כך רבה בארץ שלא תהיה בה קול רחים שטוחנין בהן החטה כי מעטו ולחוסר השמן לא יהיה גם כן בין האנשים אור נר כי ימששו באפלה.

ואמנם למה נכללו בגזרה הזאת כל גויי הארץ עם בני יהודה אומר בענינו שהגרמים השמימיים משגיחים על הגופים התחתונים בשני פנים, הא' בהוראה והשנית בהשפעה, וענין ההוראה הוא תחת הכח וההכנה לדבר העתיד להיות, וענין ההשפעה הוא תת הפעל ההשלמה והמציאות אל אותו הכח וההכנה, והנה הוראת השמים ותת כחם הוא דבר כולל לכל האומות בשוה גם לישראל כי לכולם יתנו כוכבי השמים וכסיליהם הכח וההכנה על הדברים לפי שההוראה וההכנה והכח מיוחסים ומיוחדים לחומר המקבלים ולחלק הגופני כי החומר הוא התחלת כל כח והגוף הוא נושא ההכנות כולם, ובהיות גוף כל אדם מסובב כפי טבעי מזגו והרכבתו מהפועלים השמימיים בין שיהיה מישראל או מאומה אחרת יחוייב שיהיו הוראותיהם והכנותיהם בו, אמנם ההשפעה ויציאת הדברים לפועל הזה בערך כל האומות אשר לא מבני ישראל המה היא מסורה בהחלט לגרמים השמימיים או יותר באמת אל שרי מעלה שהם נפשות הגלגלים והכוכבים ההם, אבל בערך עם ישראל אין הדבר כן כי עם היות ההוראה הכח וההכנה בהם גם כן מהשמים לא יושפע פעל הכנותיהם מהשמים ולא מנפשותיהם שרי מעלה אלא מהאל יתברך סבת הסבות כולם בלבד, וסבת זה שנפשות האומות הם כולם בארצותם לגוייהם מונהגים ממערכות השמים ונפשותיהם כמו שגופותיהם מונהגים ומושפעים מגופות הגרמים השמימיים ההם עד שמפני זה נעזבו לעבוד לעליונים ההם וכמ"ש (דברים ד, יט) אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים, ולכן היה באומות העולם הכח והפעל שניהם נמשכים מהמערכה השמימיית וז"ש (שופטים ה, כ) משמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא שהיתה המערכה נגדו, וישעיהו אמר על מפלת בבל (ישעיה יג, י) כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם וגומר להגיד שתהיה השפלת בבל כפי המערכה, אמנם האומה הישראלית להיות החלק הנפשיי שבהם בעבור התורה שקבלו מיוחד אל ההנהגה האלהי' והשגחתו העליונה כמו שאמר (שמות ו, ז) והייתי לכם לאלהים, ואתכם לקח ה', עד שבעבור זה הם לבדם נתחייבו במעשה המצות ונאסרה עליהם העבודה לשרי מעלה ולשום נברא בלתי לה' לבדו לכן יוחד עניניהם לטוב או לרע הכל אל ההשגחה האלהית בלבד.

ויצא לנו מזה שהוראות המערכות העליונות אל אומות העולם יחוייב שיצאו לפועל כפי הוראתם מבלי תוספת ולא חסרון, אמנם ההוראות שיורו המערכות על אומת ישראל אינו מחוייב שיצאו אל הפועל כאשר הם לפי שהמשפיע והמוציא אותם אל הפועל הוא הבורא יתברך אשר לו עוז ותעצומות לאין תכלית ולכן פעמים יוסיף ויעדיף הפועל האלקי בהשגחתו על ההוראה השמימיית הטובה היא אם רעה, ופעמים יבטלה כולה, ולפעמים ימירה רע בטוב או טוב ברע, ולזה לא היתה הנהגת האומה הישראלית כפי המנהג הטבעי כי אם בדרך נסיי למעלה מן הטבע, וביאור זה כי בהיות ישראל עושים רצונו של מקום אם היה שיורו המערכות השמימיות עליהם רעה לא יוציא הקב"ה אותם לפועל אבל יבטלה לגמרי, וזהו מאמר ירמיהו (ירמיה י, ב) אל דרך הגוים אל תלמודו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה ואמרו חכמינו זכרונם לברכה (שבת קנו, א) גוים יחתו וישראל לא יחתו, וזה ענין יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר (דברים כח, יב) וגומר כלומר שאע"פ שדלתי שמים יהיו סגורים כפי דרך הטבע מבלי הכנה להמטיר על הארץ הקב"ה יפתח בהשגחתו אותו לתת מטר ארצך בעתו, וזהו אצלי מאמר המשורר (תהלים סח, כא) האל לנו אל למושעות ר"ל להושיעני ואף שנהיה כפי הטבע והמערכה מוכנים למות לאלקים ה' למות תוצאות להצילנו ממנה, אמנם אם המערכות השמימיות תורינה על ישראל טובה בהיותם רצויים לפניו יתברך הנה בהשגחתו העליונה יוציאנה לפועל ולא לבד כאשר הם אבל גם יוסיף עליהם טובה להיות הפעולה כפי טבע הפועל וההשפעה כפי יד המשפיע ויכלתו, והוא יתברך אינו כלי הטבע כשמים ונפשותיהם אבל הוא בורא אותו ולו היכולת לשנותו בעוצם ובחולשה כפי רצונו וזהו השקיפה ממעון קדשך מן השמים (דברים כו, טו) מ"ם ממעון הוא מ"ם היתרון יאמר השקיפה לבר' יותר ממעון קדשך רוצה לומר יותר ממה שיורו השמים, ואמר רוכב שמים בעזרך (שם לג, כו), והנביא אמר אענה את השמים והם יענו את הארץ (הושע ב, כג) רומז למה שביארתי, אמנם בהיות ישראל רעים וחטאים לה' מאד הנה אע"פ שהמערכות העליונות יורו עליהם טובה הם לא יזכו בה כי יבטל הקב"ה בהשגחתו הטוב ההוא המסודר וזהו ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים יא, יז) כלומר שאף על פי שתהיה הוראתם להמטיר על הארץ הקב"ה יעצור בה ויבטלה, ועל זה אמר הושע הנביא (הושע ט, א) אל תשמח ישראל אל גיל בעמים כי זנית מעל אלקיך וגומר גורן ויקב לא ירעם רוצה לומר שהגוים יזכו בהוראות המערכת וישראל לא יזכו בהמה בהיותם חטאים, ואם יהיו ההוראות השמימיות על ישראל רעות יוציא אותם הקב"ה לפועל וגם יוסיף עליהם וזהו והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו (דברים לא, יז) וגומר.

והיוצא מכל הדברים והאמת האלה שהמערכה השמימיית הוראתה הצלחה גדולה לנבוכדנצר והשפלה וחרבן לכל הגוים וגם לבית יהודה, ולזה היה הנביא מתרה בהם שישובו בתשובה כדי שמתוך תשובתם יצילם השם מאותה רעה המעותדת לבוא וכאשר הם לא שמעו בקול השם עזבו את קדוש ישראל הסתיר פניו מהם ונשארו כיתר הגוים ונחרבו כמוהם בהוראת המערכה השמימיית כי לא היה זכות בבני יהודה לשיצילם השם ממנה וישדד מערכות השמים בעבורם, ולכן קרא השם את נבוכד נצר בשם עבדו לפי שהיה מוצלח במולדתו, (יא) ולכן עבדו אותו כל הגוים ע' שנה לפי שאז נשלמה מעלת הוראתו, וכמו שאמר אחר זה ועבדו אותו כל הגוי' ואת בנו וא' בן בנו עד בוא עת ארצו גם הוא כמו שיתבאר, ואולי היו השבעים שנה כפי שבעת הכוכבי לכת כי הנה יש לכל אחד מכוכבי הנבוכה מנין מיוחד מהשנים יורו עליהם בהשפעותיהם והם הנקראים אצל החכמים יודעי העתיד שנות אלפרדר, וסכום שנות כולם הם שבעים שנה כי שנות שבתאי אחד עשר ושנות צדק שנים עשר שנה ושנות מאדים שבע שנים ושנות השמש עשרה שנים ושנות נוגה שמנה שנים ושנות כוכב המה שלש עשרה שנים ושנות לבנה תשעה שנים הרי כולם ע' שנה, שסבבו בהם שבעת המשרתים ממשלת נבוכדנצר והכנע האומות אליו, אמנם לאומת ישראל נדונו בזה כפי חטאם בביטול השמיטות שלא שמרו בארצם וגם כפי המערכה בשאר האומות, (יב) ואמר כי בסוף הע' שנה תבוא גם החרבן על מלך בבל ועמו, (יג) ויתקיימו בהם כל מה שניבא ירמיהו בספר הזה על כל יתר הגוים, (יד) והוא שיעבדו בכשדיים גם כן גוים רבים ומלכים גדולים באופן שיקבלו תשלום פעולתם אשר עשו לגוים שהחריבו, והנה לא זכר כאן פקודת בני יהודה לפי שלא היתה הכוונה בנבואה הזאת ליעד על פקודת הגוים הנחרבים כי כבר יעד פקידתם למעלה ועל פקידת בני יהודה וגם בנבואה הי"א ינבא עליו, אבל זכר הנה חרבן הגוים כולם והזמן אשר יעבדו את מלך בבל, והותרה במה שפרשתי בזה השאלות שנית ושלישית וד' וה':