אברבנאל על ירמיהו ב:כב

כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית וגומר עד פרא למוד מדבר. אם אמרנו כדברי חז"ל (ר"ה יח, א) שאמרו נכתם עונך לפני לפי שהיה גזר דין עם שבועה שא"א שישוב אחור ולא שיקובל בתשובה הנה יקשה עלינו מאד שליחות הנביאים ותוכחותיהם השכם ושלוח ויהיו כל דבריהם שוא ודבר בטל כ"א הגזרה אמת חריצות הנביאים יהיה שקר, ומלבד זה הנה נחליש מאד בזה הדעת מעלת התשובה שקבלנו שאין דבר עומד לפניה ודברי יחזקאל מקיימים מעלתה האמנם כפי חלוקי הכפרה שהיה דורש רבי ישמעאל (יומא פו, א) ראוי ומתקבל הוא דעת הרד"ק שאם עשו ישראל שבאותו הדור תשובה היו נושעים מהאויב ולא היו הולכים בגלות, אבל היו מקבלים עונש עונותיהם אם בדבר או ברעב או ביתר הצרות בהיותם על ארצם כי יש עונו' שלא די בתשובה לבדה לכפר עליהם אלא עם ייסורין הממרקין או עם המות, ושעל אפשרות הצלת העם מהגלות באמצעות התשובה אמר כבסי מרעה לבך למען תושעי (לקמן ד, יד), ועל שאר העונשים ממרקים העונות נאמר כאן כי אם תכבסי וגומר, אבל לדעתי אין לשאלה מקום בפסוק הזה כי הנה לא נאמר כאן כי אם תכבסי מרעה לבך שהוא רמז לתשובה האמתית כמו שאמר בפסוק האחר כבסי מרעה לבך לא נאמר כזה בפסוק הזה לפי שלא כיון הנביא לומר בו שאע"פ שיעשו תשובה לא יועיל להם אבל היתה כונתו לומר שאנשי דורו היו רשעים בסתר ומראים עצמם חסידים בגלוי, ועל זה אמר כנגדם שאף על פי שיעשו בגלוי מעשה חסידו' שהקדוש ברוך הוא היה יודע מעשי סתריהם הרעים וזהו כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך בורית שהם הדברים שיכבסו בהם הבגדים כדי ללבן אותם הנה עם כל המעשים הנגלים שאתה עושה במרמה והונאה נכתם עונך לפני רוצה לומר עונך הנסתר הלא הוא נכתם ורשום לפני, (כג) ולזה סמך איך תאמרי לא נטמאתי ואחרי הבעלים לא הלכתי כי זה היה באמת עיקר התוכחה שהיו מראים עצמן נקיים וטהורים ותחתיהם תעמוד הבהרת, ועל זה עצמו קראה צועה זונה כמו שפירשתי למעלה רוצה לומר זונה במעשיה וצועקת בפיה לא פעלתי און הנה אם כן לא דבר הכתוב כאן מהתשובה. והותרה בזה השאלה הרביעית.

ואמנם אומרו ראי דרכך בגיא ראוי באמת לפרשו על דרך יונתן שתרגמו זקפא עיניך על ארחתך וחזית כדו הוית יתבא בחילתא לקבל בית פעור, אבל לא כיון השלם יונתן לפרש הכתוב על זה כמו שחשב ממנו הרב רבי דוד קמחי שיהיה ענינו ראי דרכך שהוא עתה דומה למה שהיה בגיא כשהלכת אחרי בעל פעור כי אין בכתוב ולא בתרגומו ענין מהדמוי ההוא, אבל פירושו איך תאמרי לא נטמאתי רוצה לומר עתה, ושמעולם אחרי הבעלים לא הלכת ראי דרכך בגיא מול בית פעור ששם עבדתם הבעל דעי מה עשית היום הזה, ותדע ותשכיל שאותו עון אשר התחלת' שם הוא עמכם עד היום הזה ושאתה כמו הבכרה קלה שמשרכת דרכיה ובכרה קלה והיא גמלה קטנה שהיא קלה מאד יותר מהזכר ומשרכת הוא מלשון שרוך נעל והוא הדבר הקשור היטב עם הרגל, יאמר שהגמלה קטנה היא מנערותה הולכת לרצונה לכאן ולכאן ונתקשרה עמה דרכה ומנהגה עד שכל ימיה תתמיד במנהג ההוא, כן היו ישראל התחילו לעבוד הבעלים ונדבקו במנהג ההוא תמיד כמו הבכרה הקלה שבקלות דעתה תעשה תמיד אותו דרך המוטעה שהתחילה בו. הנה התבאר למה זכר כאן הגיא והותרה בזה השאלה החמישית: