אברבנאל על ירמיהו יט:א

כה אמר ה' הלוך וקנית בקבוק וגומר עד ויבא ירמיהו מהתופת וגומר. צוה ה' לנביא בנבואה הזאת ז' דברים. הראשונה, שיקנה בקבוק רוצה לומר שבקנין יביאהו אליו לא נתון במתנה ולא שאול. והשנית, שיהיה בקבוק שהוא כצלוחי' ולא כלי אחר. והשלישית, שיהיה הבקבוק יוצר חרש רוצה לומר שיהיה מחרש אדמה לא מעץ ולא מנחשת ולא מדבר אחר. הרביעית, שיוליך עמו לזה המעשה מזקני הכהנים ומזקני העם. הה', שיעשה זה בגיא בן הנום אשר פתח שער החרסית. הששית, שיקרא שמה דברי הנבואה שזכר כאן. הז', שישבור שם הבקבוק ויאמר ככה אשבור את העם הזה וגומר ולא יוכל להרפא. וראוי לומר מה צורך היה בכל המעשים האלה ועל מה יורו ואומר שהיה הבקבוק רומז לבני יהודה ולירוש', ושהיה הוראתו כפי שמו מלשון בוקק הארץ (ישעיה כד, א), בוקה ומבוקה ומבולקה (נחום ב, יא) שהוא ענין הריקות, ולפי שהיו בני יהודה ריקים במחשבותיהם ועצתם כמו שאמר ובקותי את עצת יהודה וירושלם והיה עתידה ירושלם להיות בוקה וריקה מעמה, לכן צוה שיקח בקבוק שהוא מורה על שני ריקיות ריקות עצת העם וריקות ירושלם מאנשי', ומפני זה לא צוה בכלי אחר אלא בבקבוק המורה על שני רקיות האחד בק והשנית בוק המורה על ריקות העם ועל ריקות העיר, וצוה אותו שיקנהו כמו שהקדוש ברוך הוא קנה את ארצו ואת עמו כמו שאמר (שמות טו, טז) עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית וכן בדברי חכמים ז"ל (אבות פ"ו, מ"י) מהחמשה קנינים שקנה הקדוש ברוך הוא בעולמו היה ישראל קנין אחד והארץ קנין אחד, וצוה אותו שיהיה בקבוק יוצר חרש כדי שישבר מהרה ולא יוכל להרפא כמו שיזכור אחר זה, וצוה אותו רביעית שיעשה זה לפני זקני הכהנים וזקני העם כדי להעיר לבבם שתחרב בית ה' ויתבטלו הכהנים מעבודתם וירושלם תשומם מזקניה, ואתה תדע שלא יחסר הפסוק הזה והולך עמך כמו שחשב הרד"ק כי זה כבר נכלל באומרו הלוך וקנית שמלת הלוך ענינה הולך עמך ולפי שאמר שתי גזרות אחד הלוך והשנית וקנית ביאר ראשונה מאן דסמיך ליה שהוא וקנית באומרו בקבוק יוצר חרש ואחר כך פי' על מלת הלוך וגומר מזקני הכהנים וגומר שיוליכם עמו שם.