אברבנאל על ירמיהו טו:י

אוי לי אמי כי ילדתני וגומר עד ויהי דבר ה' אלי לאמר לא תקח אשה. בעבור שזכר הנביא הייעודים שיעדו יתברך לרעה על בני יהודה וירושלם התחיל לקלל עצמו על היותו שלוח בייעודים הרעים ההם יען בעבורם היו שונאים אותו כל בני עמו ועל זה אמר אוי לי אמי כי ילדתני יען הייתי איש ריב ואיש מדון לכל הארץ רוצה לומר שכל אנשי הארץ ישנאוני ויריבו עמדי, והנה האדם פעמים יהיה שנוא מבני אדם לפי שאינו פורע מה שהלוו לו ופעמים ישנאוהו לפי שהוא נוגש ודוחק את החייב לתת לו אבל אני לא נשיתי ולא נשו בי ואין לי עם אדם עסקי ממון ואע"פ כן כלו מקללני, (יא) וה' אמר לו בתשובת זה אם לא שריתיך לטוב רוצה לומר התחשוב שבעבור קללותיהם תבא עליך רעה בדרך שבועה אני אומר אם לא שריתיך לטוב רוצה לומר שאתה תשאר ביניהם לטוב והצלה לך האם תחשוב שלא אפגיע לך בעת רעה ובעת צרה את האויב כלומר התחשוב שלא תשאר לטוב והם ילכו בגלות לרעה וגם האויב שהוא נבוזר אדן אעשה שיפגיע בך בעת רעה שהוא עת החרבן ויפגע בך ללכת לבבל ויתן לך ארוחת תמיד שכל זה ממני יהיה. ורש"י פירש אם לא הפגעתי בך כשתבוא על ישראל עת רעה יפגעו בך שתבקש עליהם רחמים כגון צדקיהו שאמר לירמיהו דרש נא בעדנו את ה' (לקמן כא, ב), ויהיה הפגעתי מלשון תפלה ותחנונים כמו ופגעו לי בעפרון בן צוחר (בראשית כג, ח) אבל ישראל לא יהיה כן הירוע ברזל וגומר וכמו שיתבאר. אמנם יונתן פירש אם לא שריתיך לטוב על ירמיה ופירש הפגעתי מלשון לך ופגע בו.