אברבנאל על ירמיהו יד:כב

ואומרו היש בהבלי הגוים מגשימים הוא כאומר אם אתה לא תתן גשם מטרות עוזך על ארצך ונחלתך למי נזעק ונבקש שיתן מטר על פני ארץ היש בהבלי הגוים שהם הפסילים דברים מלאכותיי' שכולם הבל בעצמם אשר החזיקו בהם רשעי ישראל לעבדם האם יש בהם כח לשיהיו מגשימים רוצה לומר נותנין גשם בארץ, ואם השמים יתנו רביבים רוצה לומר כמו שאין כח בהבלי הגוים ופסיליהם להוריד גשם כן אין כח בשמים ותנועותיהם לפעול הגשם ולהורידו על הארץ, הנה אם כן לא ירד הגשם בסבת הדברים המלאכותיים כי הבל המה ולא גם כן בסבות הטבעיות השממיות כי הם לא יספיקו לזה אם לא יהיה בהשגחתך ובמצותך והוא אמרו הלא אתה הוא ה' אלקינו כי אתה מוריד הגשם כרצונך ולכן נקוה לך שתתן הגשם יורה ומלקוש בעתו לא לפסילים ולא לשמים, ואומרו כי אתה עשית את כל אלה אפשר לפרש מלת אלה על השמים והדברים הנזכרים כלם כי הוא עשאם ולהיותו סבה ראשונה לכל ממנו ראוי שישאלו המטר לא מהם, גם אפשר לפרש כי אתה עשית את כל אלה על הגשם והרביבים אשר זכר כלומר שבזמן שישראל היו זכאים אתה היית עושה את כל אלה לתת מטר ארצנו בעתו. והמפרשים פירשו כי אתה עשית את כל אלה על עצירת הגשמים והרע' כי הכל נעשה בהשגחתך ולכן נקוה לך כי כמו שמחצת תרפא, ובעבור שהיו דברי ירמיהו בזה עצה וטענה לכבוד השם ולא תפלה בעד העם לכן לא היה עובר נבואתו כי הוא עשה כמשה רבו ללמד סניגוריא על עמו מפאת כבוד השם. והותרה בזה השאלה השנית.