אברבנאל על ירמיהו יג:יב

ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר ה' אלקי ישרא' כל נבל ימל' יין וכו' עד סוף הנבואה. אחשוב שכאשר ראו בני יהודה מעשה ירמיהו או דבריו בקנין האזור והטמנתו והשחתתו היו צוחקים ולועגים ממנו ואומרים כי בשכרות היה עושה כל זה, ומפני זה נאמר לו מיד אחר צווי האזור ואמרת אליהם וגומר, מבלי הפרשה ולא התחלת דבור ולא שהיה זה תשלום הענין שעבר, כאומר ובעבור שהם מיחסים זה אליך לשכרות שגעון לכן אמור אתה אליהם כל נבל ימלא יין ונבל הוא הכלי שבו יתנו היין, (יג) ושכן הוא מלא את כל יושבי הארץ מלכים כהנים ונביאים ושאר העם שכרון רוצה לומר שכרות, וכאילו רמז להם בזה גם כן שיתוף שם הנבל כלומר שכל הנבלים והפחותים במעשיהם הם משתכרים ושהם הנבלים השכורים והם המלאים יין לא הנביא. והותרה בזה השאלה הששית.

וכמו שהשכור אין בו דעת ולא ידע מה יעשה ויתנועע בלי סדר מפה ומפה כן יהיו הם בצרותיהם נבהלים ולא ידעו מה לעשות (יד) ויהיו מנופצים ונפרדים איש מאחיו, והאבות והבנים יחדו וכמ"ש ואני לא אחוס ולא ארחם להשחיתם, (טו) ולכן אתם המלכים ושרי יהודה כהנים ונביאים שמעו דבר ה' אל תגבהו בעצמיכם (טז) ותנו לה' אלקיכם כבוד בטרם יחשיך רוצה לומר בטרם תבוא הצרה שדומה לחשך ויהיה לכם היום ללילה מרוב הצרות, ובטרם תבאו להשגב במבצרים וההרים הרמים מפני האויבים ועל זה אמר ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף כלומר על הרי החשך שהם כלילה, כי כאשר תחשבו להשגב בעזר מצרים או בערי המבצרים וההרים הרמים יתנגפו רגליכם כמו ההולך בחשך שיתנגף רגלו באבנים והוא לא יראה ואז תקוו לאור והאל יתברך ישים אותה תקוה לצלמות ישית לערפל רוצה לומר וישית השם תקותם לערפל, (יז) ואם לא תשמועה כלומר הנבואה הזאת אמר הנביא במסתרים תבכה נפשי כי אני רואה אתכם אחריתכם לרעה ועל זה תבכה נפשי באשר היא שם במסתרים, ובכית הנפש היא הדאגה תהיה בביתי מפני גוה כלומר מפני גאותכם שהיתה כל כך שלא שמעתם דבר ה' ולא שבתם אליו להצילכם, ולפי המדרש מפני גוה מפני גאותו של מלכות שמים שנתן לפסילים, ואמר שמלבד בכית נפשו עוד דמוע תדמע ותרד דמעה עיניו בעבור שנשבה עדר ה' והוא עם מרעיתו וצאן ידו, ועל זה אמר השם לנביא (יח) אמור למלך שהוא צדקיהו ולגבירה שהיא המלכה אשתו השפילו שבו כלומר שישבו בשפלה כאבלים וירדו כאבלים ולפי שירדה מראשותיהם עטרת תפארתם רוצה לומר עטרת המלכות שהוסרה מהם והם אינם כבר מלכים ולכן צוה אותם השפילו שבו ולא תשבו על כסאות המלכים, והמפרשים פירשו זה על יהויכין ואמו, (יט) הלא תדעו כי ערי הנגב והם ערי יהודה שבדרום ארץ ישראל הרי הם חרבים ולכן סוגרו ואין פותח כי הנה במקום החרב שאין בו אדם אין מי שיפתח שער העיר והגלת יהודה כלומר גלות בני יהודה היא עתה הגלת שלומים רוצה לומר גלות שלימה, כי מפני שראשונה גלה יהויכין והחרש והמסגר ונשארו המלך צדקיהו והשרים וכל עם הארץ שלא גלו לכן אמר עתה שהגלות הזה יהיה הגלת שלומים שיגלו כולם, ולפי שזה היה יעוד העתיד להיות ועדיין לא באו האויבים והוא היה מנבא כאלו הדבר כבר בא לזה אמר (כ) שאו עיניכם וראו הבאים מצפון והם הכשדים, ושאי וראי הם בכתב בלשון נקבה כנגד כנסת ישראל וקרי שאו וראו כנגד האישים. והרד"ק פירש שאו וראו שהוא כנוי למלך ולגבירה וכנגדם אמר איה העדר ניתן לך צאן תפארתך שהם בני יהודה שהיית רועה אותם, וא"ת שלא תחוש לעדר שהוא עם מרעיתך (כא) מה תאמרי כי יפקוד עליך רוצה לומר האויב, והענין כאשר יבא הצר הצורר להגלות אותך המלך והגבירה מה תאמרי ואת למדת אותם עליך אלופים לראש רוצה לומר ואתה יהודה למדת את הכשדיים להיות עליך אלופים לראש כי הנה אחז שלח למלך אשור לומר עבדך ובנך אני עלה והושיעני מכף מלך ארם ומלך ישראל הקמים עלי (מלכים ב' טז, ז), ואם למדת אותם להיות לך לאלופים וראשים מה תאמרי עתה שיבאו עליך בהכרח הוא שחבלים וכאבים יאחזום כאשה יולדת בהיותה על המשבר, (כב) וכי תאמרי בלבבך מדוע קראוני אלה הצרות דע לך כי ברוב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך רצה לומר כאשר היית בסתר עליון ובצל שדי תתלונן היית נסתר ולא יראה בך ערות דבר, אבל עתה שהיית כאשה זונה נגלו שוליך והם שולי כסותך ואז נחמסו שהוא נתגלו או נכרתו מלשון ויחמוס כגן סוכו (איכה ב, ו) עקביך שהם המקומות המטונפים שבגופך, והוא משל לענשה שכאשר יצאה מתחת כנפי השם נגלית בגלות וכל הגוים ראו את ערותה, (כג) ואמר כ"כ היתה הרשעה מורגלת ביניכם עד שנעשית בכם כדבר טבעי כשחרות הכושי שלא יוכל להפוך עורו וכנמר שלא יוכל להפוך חברבורותיו כן אתם תוכלו להטיב כלומר אם יוכל הכושי להפוך עורו השחור ונמר חברבורותיו ג"כ תוכלו אתם להטיב כ"כ הייתם למודי הרע שנהפך הרשע טבעי בכם, והשגת זה ההקש התנאי המתדבק היא אבל לא יוכל להפוך הכושי עורו כן לא תוכלו אתם להטיב מפני למוד הרשע אשר למדתם, (כד) ולפיכך אפיץ אותם כקש עובר לרוח מדבר כלומר כקש שהוא עובר מהרה לסבת הרוח ובפרט במדבר שאין הרים שישגבו שם מהרוח, (כה) וכל זה העונש הוא גורלך והוא מנת מדיך רוצה לומר מדותיך מאתי שמדדתי לך מדה כנגד מדה לפי ששכחת אותי ותבטחי בשקר גם אני שכחתיך בטחת בשקר שהוא מצרים תשאר בנוי על שקר, וכמו שאתה זנית מעבודתי (כו) כן גם אני עשיתי לך כאשר יעשו לאשה זונה וחשפתי שוליך על פניך באופן שנראה קלונך, (כז) והקלון שנראה הוא נאופיך ומצהלותיך כמצהלות הזונים שהוא זמת זנותך כי הנה על גבעות בשדה ראיתי שקוציך שהוא העבודה זרה שעבדת אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי שנטמאת עד כה ואם תאמר שעדיין תטהרי מתי עוד כלומר מתי תטהרי עוד האם אחרי שתלך בגלות: תמה הנבואה החמשית: