אברבנאל על ירמיהו יא:טו

ואמנם אומרו אחר זה מה לידידי בביתי וגומר דרשו חכמים ז"ל (מנחות נג, ב) שהם דברי השם אמרו בשעה שנחרב בית המקדש מצאו הקדוש ברוך הוא לאברהם עומד בבית המקדש אמר לו מה לידידי בביתי אמר לו על עסק בני באתי אמר לו בניך חטאו וגלו אמר לו שמא בשוגג חטאו. אמר לו עשותה המזמתה, אמר לו שמא מיעוטים חטאו. אמר לו הרבים, א"ל היה לך לזכור ברית מילה. אמר לו ובשר קדש יעברו מעליך, אמר לו שמא אם המתנת להם היו חוזרים בתשובה א"ל כי רעתכי אז תעלוזי, אמר לו שמא ח"ו אין להם תקנה אמר לו זית רענן וגומר. ויונתן תרגם פירוש הפסוק באופן אחר אמר מה לעמא דהוה חביב קדמי שבקו פולחן בית מקדשא עבדו עצה לחטאין סגיאין מערבין בשר שקוצין עם בשר קודשא יגלון מניך מן קדם בשתיך בכן הויתא תקיפא. והרד"ק למה שהרגיש בפירושים האלה שהיו בלתי מתישבים על פשט הכתוב נטה לפרשו באופן אחר, והוא שהיו אלה דברי הנביא ושקרא ידידו הקב"ה לפי שהוא היה מאוהבי שמו ואמר מה לידידי יתברך עוד בביתי שהוא בית המקדש כלומר להשרות שכינתו שם בעשות כנסת ישראל המזמתה עם הרבים שהם אלהים אחרים, וכיון שהניחה עבודת אל אחד ועשתה מזמה עם אלהים רבים מה לו להקב"ה עוד בביתי, ופירש ובשר קדש יעברו מעליך על כנסת ישראל כלומר האם חשבת שיש להשם צורך לבית המקדש מפני הקרבנות והנה בשר קדש יעברו מעליך רוצה לומר בשר קודש הזבחים אינם כבר מוטלים עליך לעשותם כי רעתכי אז תעלוזי בעשייתם. ואתה רואה כמה מהדוחקים יסבול פירושו זה, כי הנה עם היות שהקב"ה יקרא את האדם אוהב אין ראוי שבן אדם יקרא את הקב"ה ידיד, ולא שיקרא הנביא בית המקדש ביתי, ושיקרא את אלהים אחרים רבים כי אין זה שם מיוחד אליהם, וגם שחצי הפסוק ידבר כנגד האל יתברך ומחציתו כנגד בית יהודה.

ולכן נראה לי לפרש שהפסוק הזה כולו דברי השם, שאחרי שצוה לנביא שלא יתפלל עליהם ושהם לא יקראוהו כי לא יענה אותם, אמר מה לידידי שהוא ישראל בביתי שהוא בית המקדש כי הנה ישראל נקרא ידיד השם וכמו שאמר נתתי את ידידות נפשי בכף אויביה (להלן יב, ז), וכאילו אמר מה לעם סגולתי וידידי לבוא בביתי, עשותה המזמת' רוצה לומר שהוא בא שמה לעשות מזמה ורשע והה"א שבא בסוף מזמתה הוא לשמש במקום למ"ד בתחלתה כאומר מה לישראל ידידי לבוא לביתי לעשות שם רשעתם. וכמו שאמר למעלה נתנו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו, ולפי שאמר ידידי בלשון יחיד הוצרך לומר שלא קרא ידידי אדם פרטי אחד אבל אמרו על הרבים והם בני יהודה ויושבי ירושלם, והיה אם כן הכתוב הזה מסורס ושיעורו מה לידידי הרבים בביתי לעשות המזמה האם באים שמה להקריב קרבנות אינני רוצה בהם מידם, וזהו ובשר קדש יעברו מעליך כלומר כבר עברו מעליך ואינני רוצה בהקרבתם לפי שאתה שש ומתעלז ושמח ברעות הפשעים שאתה עושה ואם כן מה לכם עוד בביתי. וי"מ ובשר קדש כמו ואנשי קדש (שמות כב, לא) כי האנשים יקראו בשר על דרך יבוא כל בשר להשתחוות לפני (ישעיה סו, כג), יאמר שאנשי קדש והם החסידים ואנשי מעשה ויראי השם שהיו ביניהם עברו מהם וכבר מתו ולכן הם הנשארים היו עושים הרעות ומתעלזים בהם הנה התבארו הפסוקים האלו והותרה השאלה השלישית.