אברבנאל על ירמיהו י:כא

והיה סבת כל הרע הזה כי נבערו הרועים והם מלכי יהודה שהיו רועים אותם נבערו במעשיהם הרעים ואת השם לא דרשו שיצילם מאויביהם על כן הם בעצמם לא השכילו רוצה לומר לא הצליחו במעשיהם והוא מלשון ויהי דוד בכל דרכיו משכיל (שמואל א' יח, יד), וכל מרעיתם נפוצה כלומר כל הצאן שהיו רועים נפוצו מכאן ומכאן כן הלכו ישראל ונפוצו בגלות בסבת רשעת מלכיהם, ולפי שהנביא היה מדבר כל זה כאילו כבר עבר והיה ממציאות חרבן ישראל וגלות ירושלם לכן הוצרך לומר שהיה זוכר כל זה בלשון עבר לפי שהדבר קרוב להיות וכאילו כבר נמצא (כב) כי הנה קול שמוע' הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים.