אברבנאל על ישעיהו ח:ח

וחלף ביהודה, רוצה לומר שיעבור מלך אשור ועמו בכל ערי יהודה, ושטף ועבר, רוצה לומר שיגזול הכל כמי הנהר הגדול השוטף עד צואר יגיע, רוצה לומר עד שערי ירושלם וסביבה שהם הצואר הסמוך לראש שהיא ירושלם וכן תרגמו יונתן, והיה מטות כנפיו מלא רוחב ארצך עמנו אל, ר"ל שצדדי הנהר מפה ומפה, יהיו נטויים אנה ואנה עד שיתפשטו לרוחב ארץ יהודה וימלאו אותה כולה. ובתנחומא אמרו (ילקו"ש תי"א) כמה הם מוטות התרנגול אחד מששים בכנפיו, אחד מששים באכלוסי סנחריב היה ממלא רוחב ארץ יהודה. והבטיחם שלא יהיו אז בני יהודה כעשרת השבטים כי הנה השם יתברך יהיה עמהם להצילם וזהו שאמר אחריו עמנו אל, רוצה לומר אבל עם כל זה עמנו אל, כי הוא יהיה עמהם בצרה ההיא ויצילנו ויהרוג סנחריב ועמו, כי אל זה גם כן היה הסימן בקריאת שמו עמנו אל. ואפשר לפרש: מלא רחב ארצך שהוא מאמר השם לנביא, והנביא כששמע זה אמר: עמנו אל רוצה לומר לישועתך קויתי ה'.

הנה אם כן על אותו עון שהיו מואסים את מלכות חזקיהו וענותנותו, נתחייבו לבוא עליהם צר ואויב למלוך עליהם, אם לא בחמלת ה' על העיר למענו ולמען דוד עבדו, ולכן אמר הנביא כנגד אותם האומות והעמים שבאו על ירושלם (ט) רעו עמים וחתו וגומר, ורעו הוא מגזרת (משלי כז, י) רעך ורע אביך, וכן תרגמו יונתן, יאמר התחברו כולכם כמו חברים ורעים להלחם עם ישראל, כי לא תצליחו כי תהיו חתים ונשברים, או יהיה רעו לשון שבר כמו (תהלים ב, ט) תרועם בשבט ברזל, רוצה לומר שברו את ישראל והכניעו אותו, כי אחר כך תהיו חתים לפניו, וזהו אמרו: וחתו, ואמרו:

והאזינו כל מרחקי ארץ, היא אזהרה שישמעו ויאזינו נבואתו זאת, או שהוא מלשון (דברים כג, יד, ובתרגום שם) ויתד תהיה לך על אזנך, ר"ל לבשו כלי זיין, התאזרו חגוריכם להלחם, כי בסוף תהיו חתים, ואמר זה שני פעמים התאזרו וחתו לחיזוק הענין. וזכר שתהיה סבת מחתתם לפי שאין הקדוש ברוך הוא מסכים בעצתם ודבריהם, כי אין להם יכולת אלא במה שירצה השם ואם היה שהחריבו שמרון ובנותיה היה בעצת השם ומצותו על חטאתם, אבל בירושלם לא יהיה כן, כי השם יתברך יהיה בעזרתם, והוא אומרו: