אברבנאל על ישעיהו ח:ד

ונתן לו יתברך הסבה בכתיבת הגליון ובקריאת שם הבן באומרו:

כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי, שהוא הדבר הראשון שילמדו אותו לדבר בילדותו ישא, רוצה לומר הנושא את חיל דמשק כלומר, שללו ונכסיו ואת שלל שומרון לפני מלך אשור, וכן היה שבא מלך אשור כמו שנזכר בספר מלכים (ב טז, ט) על דמשק בראשונה וילכדה ויקח שללה והרג את רצין וגם כן הלך על שומרון ויקח את העיר ובנותיה ויגל ישראל מעל אדמתו, (שם יז, ו) וכאלו היו שם שני סימנים בדבר, האחד כתיבת הגליון, והשני קריאת שם הבן, ושניהם היו מסכימים בדבר אחד, ועם זה נתיר הספקות אשר העירותי כולם, אם הראשונה במה שאמרתי שאוריה הנזכר כאן לא היה הכהן הגדול שהיה בימי אחז, כי אם אותו נביא שנזכר בספר ירמיהו שהיה כהן גם כן, ולשנית אמרתי שעם היות זכריה וגם אוריה בלתי נולדים עדיין, הנה היו עדים על מה שיהיה מן החרבן והגאולה בדורות העתידים, כפי מה שראה כל אחד נבואתו בזמנו, וקראם עדים לפי ששניהם יחתמו על הגליון כדרך העדים, ולשלישית אמרתי שלא היה עדותם על קרבת הנביא אל הנביאה, כי אם על מה שיהיה באחרית הימים, ולרביעית כבר בארתי במה שקדם, שהיתה הנבואה הזאת בימי אחז, ובן הנביא נקרא מהר שלל חש בז להורות ולהעיד על שני החורבנות, האחד מדמשק שיהיה בילדותו, ועל זה אמר: כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק, ואמנם חרבן שומרון היה אחר כך בימי חזקיהו, ועליו גם כן ניבא בקריאת מהר שלל חש בז, אבל לא היה זה בילדות הנער, כי כמו שעמנואל היה מבשר טוב לשתי הצלות, אחת בקרוב בימי אחז מרצין ובן רמליהו, והשנית אחר כך בימי חזקיהו מיד סנחריב, ככה מהר שלל היה מבשר ומיעד שתים רעות, אחת בילדותו קודם קרא אבי ואמי על דמשק, ואחת אחר כך בימי חזקיהו על שומרון ואמנם כפי דרך חכמים זכרם לברכה ואחריו נמשך החכם טומאש מהנוצרים היה שלל שומרון כשעלה שלמנאסר על הושע בן אלה, ויהי לו עבד נושא מנחה, (שם פסוק ד) כי אז נשא את שלל שומרון עם היות שלא נחרב שומרון עדין, ובזה נשלם הבאור על הענין הראשון אשר ייעד הנביא בענין עמנואל כמו שזכרתי.

ויש מפרשים שזה הנער היה הראשון שקרא עמנואל בנבואתו למעלה, שהוא עצמו קרא אחר כך מהר שלל או חש בז ושניהם אחד, ובן הנביא היה ונקרא שני שמות כי אביו קרא לו מהר שלל חש בז, ואמו קראתו עמנו אל כדרך בן אוני ובנימן (בראשית לב, יח) ואולי, כי כששמעה האם שקרא לו אביו מהר שלל חש בז, נתחלחלה ואמרה עמנואל רוצה לומר האל יצילנו מכל צרה, לפי שבבחינת הצלת ישראל ניבא בראשונה שיקראו לו עמנו אל, ובבחינת שלל דמשק וחרבן שומרון ושללו, נקרא אחר כך בשעת לידתו מהר שלל חש בז, והוא בלתי מתישב כפי הכתובים, אמנם דעת הרב רבי אברהם אבן עזרא הוא, שכולם היו בני ישעיהו, מהר שלל רומז על גלות השבטים, ושאר ישוב רומז שישובו אל ה' שארית ישראל שבמלכות יהודה, וגם כן עמנו אל רומז שיהיה השם עמהם להצילם מידי המלכים ומיד סנחריב, ואין הכתוב יוצא מידי פשוטו גם מפרשי הנוצרים פירשו פירושים זרים כוזבים, ואין צורך להשיב עליהם כי הם עדים לעצמם הלה תראה שפירשו ואקרב אל הנביאה, שהוא מאמר האל שנזדווג למרים והולידה ישוע הנוצרי, והיה ראוי אם כן שיהיה שמו מהר שלל חש בז, אבל הדברים האלה כולם אין בהם ממש ולכן אין ראוי להשיב עליהם: