אברבנאל על ישעיהו ח:טו

וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו, כי כן דרשו חכמים ז"ל הפסוק הזה עליו, ומהם פירשו לשני בתי ישראל שהם בית ה' ובית המלך והשרים, ושעליהם אמר: והיה למקדש כנגד בית הבחירה, ושעל האחרים אמר: ולאבן נגף ולצור מכשול, והוא אשר פירש אחר כך באומרו לפח ולמוקש ליושב ירושלם, ויונתן תרגם הכל ייעוד רע והיה למקדש מענין זימון רע כמו (במדבר יא, יח) התקדשו למחר, ושני בתי ישראל הם פקח מלך ישראל ועמו בזמן אחד, ושבנא וסיעתו בזמן אחר, לפי שפקח הרגו הושע ושבנא וסיעתו יצאו מירושלם והלכו לסנחריב והרגם שם, ושזהו אומרו: וכשלו בם רבים ונפלו בימי אחז ונשברו ונוקשו ונלכדו בימי חזקיהו, וה"ר אברהם אבן עזרא פירש הכתוב על מלך אשור שהוא יהיה למקדש מקום שילך האדם להשגב בו, והוא יהיה למקדש ולאבן נגף לשני בתי ישראל שהם מלכות אפרים ומלכות יהודה, וזה טעם לפח ולמוקש כי אמר לפח כנגד מלכות השבטים, ולמוקש כנגד מלכות יהודה. זה העולה מדבריהם בפירוש זה הפסוק.

וגם הלצתי בעדם ולא נחה דעתי בפירושים האלו כולם אם מהם, לפי שהפרשה הזאת תדבר מענין סנחריב, לא מענין פקח בן רמליהו, ואם לקצתם לפי שחלקי הכתוב אינם מסכימים בכל אחד מהפירושים האלה, ולכן ראיתי לפרש הכתובים האלה באופן אחר והוא שאמרו: כי כה אמר ה' אלי, חוזר למעלה שאמר עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום וגומר, כי כה אמר ה' אלי שיופר עצתכם ולא יקום דבורכם, ואמר לו כל זה בחזקת היד, רוצה לומר ביד חזקה ובזרוע נטויה כגבור ואיש מלחמה, ועוד אמר אלי ויסרני מלכת בדרך העם הזה, רוצה לומר דעות יושבי ירושלם וכתותם בבוא עליהם סנחריב, כי הנה היו מהם שלש כתות:

הרעה שבכולם היה שבנא וסיעתו, שהיו חושבים למרוד במלך חזקיהו, וכנגדם אמר: לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר, רוצה לומר למרוד ולהתקשר כנגד מלככם וכת שנית היתה שלא היו כקושרים, אבל על כל פנים היו יראים מאד מסנחריב וחילו וכנגדם אמר ואת מוראו לא תיראו:

וכת שלישית היתה גבורי החיל שהיו אומרים נצא ונלחם בו, כי כמה פעמים המעטים יגברו על הרבים, וכנגדם אמר: ולא תעריצו, רוצה לומר לא תעשו עצמיכם עריצים ותקיפים להלחם בו, כי הוא הסתכנות ותמהון לבב לא גבורה, ולכן אמר: את השם צבאות אותו תקדישו כנגד המרד שתהיו קדושים לאלקיכם ומקדישים שמו, לא במרד ולא במעל, וכנגד פחד הכת השנייה אמר: והוא מוראכם, רוצה לומר ממנו תיראו ולא מסנחריב, בשגם הוא בשר יצא רוח ישוב לאדמתו, וכנגד הכת השלישית אמר: והוא מעריצכם, רוצה לומר הוא בעל התוקף והעריצות ובגבורתו תושעון, כי ה' ילחם לכם, לא בכחכם וזרועכם.

והוא יתברך יהיה למקדש ולאבן נגף לשני בתי ישראל, רוצה לומר שהש"י ינקום מהשבטים נקמת מקדשו, כי בעבור שעזבו את ה' ולא באו אל מקדשו נזורו אחור, וכאלו חטאת המקדש לוחם בהם, והוא האבן הראשה המגין לעם יהודה, והוא אבן נגף לבני ישראל, ולכן זכר: מקדש וצור ואבן, שהם כולם שמות רומזים לש"י ולבית מקדשו, ואמר: לשני בתי ישראל כנגד שני החרבנות שיעשה מלך אשור אחרי הנבואה הזאת בשבטים, האחת בימי פקח בן רמליהו שבא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה, (מלכים ב טו, כט) והשני בימי הושע בן אלה שעלה שלמנאסר ולכד שומרון ויגל ישראל אשורה, (שם יז, ו) הרי לך שתי גליות בשני בתי ישראל, שהם פקח והושע, ושניהם על ידי מלך אשור, בחטא מקדש השם אשר עזבו, ואמונת אלקיהם מדה כנגד מדה, הם לא רצו ללכת בית ה' וילכו אשורה. ואחרי שזכר מה שיעשה הש"י בבני ישראל, זכר מה שיעשה בבני יהודה וירושלם, וע"ז אמר: לפח ולמוקש ליושב ירושלם, כלומר שלא תחרב ירושלם כמו שנחרבה שומרון, אבל הש"י יפרוש פח ומוקש לפניהם וילכד בו שבנא אשר על הבית, שנמשך אחרי סנחריב ולא בטח באלקיו ויצא אל מלך אשור, וכשל עוזר ונפל עזור, כי הוא וסיעתו כשלו באותו פח ומוקש ונשברו ונלכדו, אבל לא תחרב בית יהודה. ולזה אמר: ליושב ירושלם בלשון יחיד, רומז לשבנא וסיעתו כי אליו היה פח ומוקש לא לעזר, ואם על כל פנים יפורש יושב ירושלם על כל בני יהודה, יאמר הכתוב שיהיה פח ומוקש ליושבי ירושלם, כי יהיה הרשת והפח מזורה לפניהם, האמנם לא נלכדו בה כולם, כי אם אותם המורדים, ועליהם אמר וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו, גם אפשר לפרש: והיה למקדש, על סנחריב שזכר, כי הוא יהיה מזומן, מלשון (ירמיה ו, ד) קדשו עליה מלחמה, (מלכים ב י, כ) קדשו עצרה, ואבן נגף וצור מכשול לשני בתי ישראל, שהם פקח והושע בן אלה, ויהיה גם כן פח ומוקש ליושבי ירושלם, אבל לא שילכד העיר, כי אם שיכשלו בה שבנא וסיעתו, והפירוש הראשון הוא יותר נכון.