אברבנאל על ישעיהו סג:א

מי זה בא מאדו' וכו' עד סוף הנבואה. בעבור שייעד הנביא הגאולה העתידה כמו שנזכר בא להודיע שקודם זה כולו שזכר יהיה חרבן אדום בהכרח והוא כמו שזכרתי למעלה מלכות הנוצרים בעלי דת יש"ו, ועל זה נשא הנביא משלו כאלו ראה גבור חיל בא מאדום ושאל הנביא מי הוא זה ואי זה הוא הבא מאדום והוא חמוץ בגדים כלומר שבגדיו אדומים מדם ההרג הרב שעשה בבצרה שהיא רומי ראש מלכות אדום, והאדון הגבור הזה הוא הדור בלבושו שהם בגדי נקם משפט וצדקה ומעשיו הדורים בכל מה שעשה, והוא צועה רוצה לומר צועק ברוב כחו ואומר אני מדבר בצדקה רב להושיע כלומר אני אומר במשפט ובצדק' שאהיה רב להושיע את ישראל, והיה ענין המשל הזה כאלו הגבור הזה החריב אדום מלכיה ועמיה ואחרי שובו מחרבנה היה הנביא שואל מי זה בא מאדום כלומר איך היה חורבן אדום ולמה היה והקב"ה משיבו בקול גדול וצועה אני מדבר בצדקה כלומר לא היה חרבנו מיד אדם כי אם מאתי והיה תכלית החרבן כדי להושיע את ישראל מידם כי כן ראוי לעשות במשפט ובצדקה. וזכר כאלו הנביא שאלו עוד (ב) מדוע אדום ללבושך ולא אמר מדוע אדום לבושך כי אם ללבושך כלומר מה האדום האדום הזה אשר נדבק ללבושך עד שבגדיך הם דומים לבגדי הדורך בגת, (ג) והקדוש ברוך הוא משיבו פורה דרכתי לבדי רוצה לומר כן דברת שהייתי כדורך בגת כי פורה שהיא הגת דרכתי אני לבדי ומעמים אין איש אתי שאין זכות ומעשים טובים לישראל לעזור להביא הגאולה ויהיה עמים נאמר על ישראל כמו עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק (דברים לג, יט), ולכן אני בעצמי אדרכם באפי וארמסם בחמתי ומפני זה הזה דמם על בגדי, וכל מלבושי אגאלתי ונצחם הוא הכח והדם נושא הכח ואגאלתי כמו הגאלתי בה"א, ולפי שאמ' כל זה בדרך המשליי ביאר מיד הדבר הנמשל אם באודם הלבוש ודריכת הגת באומרו (ד) כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה רוצה לומר שהדם הוא דם הנקמה שיעשה באומות והוא לעת תמוט רגלם כמ"ש אדוננו משה בסוף שירת האזינו (שם) וכן ביאר מהו שרצה באומרו ומעמים אין איש אתי ואמר שאמרו על ישראל שלא היה בהם זכות ולא מעשים טובים עוזרים לתשועתו (ה) ובלשון בני אדם אמר ואשתומם כי אין סומך שאין אחד מהם עושה סמיכות וזכר לדבר הגאולה, ואמנם אומרו ותושע לי זרועי וצדקתי היא סמכתני אין פירושו כי אם שתשועתו לא עשתה אותה זכות ישראל כי אם זרוע ה' ויכולתו המוחלט, וכן החימה שהיתה לו על האומות היא סמכתהו להנקם מהם כי מפני שאמר ואביט ואין עוזר אמר כנגדו ותושע לי זרועי שזרוע ה' עשתה התשועה לא זרוע ישראל, וכנגד מה שאמר ואשתומם כי אין סומך אמר וחמתי היא סמכתני, והענין שלא בצדקתם וביושר לבבם של ישראל יושעו כי אם ברשעת הגוים (ו) ולכן אמר ואבוס עמים באפי וגומר רוצה לומר ארמוס אותם באפי ובחמתי ואשקם ואשכרם מכוס חמתי ואוריד לארץ נצחם רוצה לומר כחם ותקפם. ויש לי לפרש נצחם מלשון נצחיות והתמדה ר"ל שהתמדת מלכות רומי ונצחיותה יורידנה וישפילנה לארץ כי מפני שרומי התמידה במעלתה שנים רבות מה שלא התמידו בבל ולא מדי ופרס ולא יון לכן אמר שיוריד לארץ נצחיותה ואמנם שיהיה חרבן אדום קוד' לגאולה כבר בא בפרקי רבי אליעזר (פכ"ט, א) אמרו שם רבי ישמעאל אומ' שלש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים שנאמר כי מפני חרבות נדדו. אחת בשדה שנאמר מפני חרב נטושה, ואחת בים שנאמר ומפני קשת דרוכה, ואחת בכרך גדול שברומי שהיא כבדה משניהם שנאמר ומפני כובד מלחמה, ומשם בן דוד יצמח ויראה באבדן של אלו ושל אלו ומשם יבא לארץ ישראל שנאמר מי זה בא מאדום וגומר וכמה מהעתידות כללו במאמר הזה. וכבר ביארתי ענינו במעין האחד עשר ממעיני הישועה ואין צורך בהשנות הדברים.