אברבנאל על ישעיהו נז:א

וכשימות הצדיק בעיר אין איש שם על לב שתמה זכותו ולא תגן עליה', וכן היו אנשי חסד נאספים מביניהם באין מבין רוצה לומר מבלי היות מי שיבין ויתן אל לבו שמפני הרעה העתידה לבוא עליהם נאסף הצדיק ומתעצב על זה, ואפשר שניבא ישעיהו בזה ג"כ על מיתת יאשיהו ואנשי חסד שבדורו שנאספו מן העולם כדי שלא יראו בחרבן ירושלים כמ"ש לו חולדה הנביאה (מלכים ב' כב, כא) הנני אוסיפה אל אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום ולא תראינה עיניך על הרעה אשר אני מביא על המקום הזה, ועל זה אמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק. ואמרו במכילתא מסכים לזה שנו רבותינו כשנהרג רשב"ג ורבי ישמעאל אמר להם רבי עקיבא לתלמידיו התקינו עצמיכם לפורענות שאלו טובה עתידה לבוא בדורנו לא היו מקבלין אותה אלא רבי ישמעאל ורבן שמעון ועכשיו גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שפורענות גדולה עתידה לבוא בדורנו ונסתלקו אלו מבינותינו לקיים מה שנאמר הצדיק אבד ואין איש שם על לב. ע"כ. ומפני שאמר הצדיק אבד ביאר הנביא שהאבדון הוא בערך העם שאבדו זכותו כי הוא אינו נאבד וכמ"ש חכמי' ז"ל בפ"ק דמגילה (מגילה טו, א) הצדיק אבד לדורו אבד משל למרגלית וכולי, (ב) אבל הצדיק בעצמו יבא שלום שיבוא לעולם הנשמות בשלום, וכנגד אנשי חסד נאספים אשר זכר אמר ינוחו על משכבותם לפי שכל אחד הולך נכחו כלומר הולך לעולמו בדרך הראויה לו כפי מעשיו. וה"ר אברהם אבן עזרא פירש שהנה הצדיק יבא בשלום וכן אנשי חסד ינוחו על משכבותם לפי שכל אחד מהם היה הולך בחייו נכחה של הקדוש ברוך הוא, ומדברי רש"י לקחו שפי' הול' נכחו זה שהיה הולך נכחו בישרו כמו ולא ידעו עשות נכוחה. ואפשר לפרש שגם זה מהתוכחה לנביאי השקר והמנהיגים הרעים שזכר שאע"פ שהצדיק אבד ואנשי חסד נאספים מן הארץ אינם מבינים כי מפני הרעה נאסף הצדיק והחסיד, אבל היו תמיד אומרים לעם לבא שלום כלומר שלא יבא עליהם האויב אבל יהיה שלום בארץ והם ינוחו על משכבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ודבריהם שקר וכזב כי השלום לא יבא אבל הוא הולך נכחו ומסתלק מהם.