אברבנאל על ישעיהו נו:י

צופיו עורים כלם וכו' עד קרא בגרון אל תחשוך. בעבור שהנביא ייעץ והתרה לישראל שידרשו אל השם ויקראוהו וישמרו משפט ויעשו צדקה כדי שתהיה קרוב ישועתו לבוא וצדקתו להגלות ושכל אדם ואפילו הנכרי הנלוה אל השם והסריס יצליח במעשים הטובים, התרעם כנגד מנהיגי ישראל ונביאי השקר שלא היו מישרים ולא מדריכים אותם לעשות זה, ואמר כנגדם צופיו עורים כלם והכוונה שהצופה הנה הוא העומד במקום גבוה לראות מרחוק ולהשמיע ולהודיע את העם בבא האויב עליהם כדי שישמרו ממנו וכמ"ש הנביא עצמו (ישעיה כא, ו) כי כה אמר ה' אלי לך העמד המצפה אשר יראה יגיד וליחזקאל אמר צופה נתתיך לבית ישראל (יחזקאל ג, יז), והנה אמר שהנביאים שלהם ומנהיגיהם ופרנסיהם לא היו רואים ולא שומעים ולא מדברים ומזהירים את העם כלל כי הם עורים ולכך לא ידעו ולא יראו בין טוב לרע, גם כולם כלבים אלמים שלא יוכלו לנבוח כלומר לצעוק, והנה דמה אותם לכלבים מפני שהכלבים המיוחדים לשמור הצאן כשירגישו בחיה רעה שבאה אל הצאן ינבחו והחיה הולכת לה וכן הכלבים המונחים לשמור את הבית בבא הגנב בלילה יצעקו וינבחו באופן שהוא ילך לו ובני הבית ירגישו בדבר, אמנם נביאי השקר ופרנסי העם הזה לא היו מזהירים ומוכיחים אותו ולכן היו ככלבים אלמים שלא יוכלו לנבוח שלא יועילו לצאן ולא לבית כי תבא החיה ותטרוף ובמחתרת ימצא הגנב באין מונע, ואמר שהם הוזים שוכבים אוהבי לנום כי נביאי השקר היו עושים הזיות ובדיות מלבם ועליהם אמר הוזים והפרנסים הרעים היו מתרשלים משמירת העם ועליהם אמר שוכבים אוהבי לנום, ובילמדנו אמרו כלבים אלמים וכי יש כלב אלם והלא שנו רבותינו על הכלב שהוא פקח אלא מה הכלב הזה אדם משליך פרוסה וסוכר את פיו כך דייני ישראל ד"א יודעים היו מה עתיד להגיע באחרונה והיו מאלמים בעצמם וי"ת הוזים ניימין.