אברבנאל על ישעיהו נא:י

הלא את היא הזרוע יד ה' המחרבת מי תהום רבה בקריעת ים סוף, השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים ששמת תחתית ים יבש מבלי טיט כמו שאמר וישם את הים לחרבה (שמות יד, כא) כדי שיהא בו דרך לעבור גאולים ממצרים, וכיון שכל זה עשית עשי זאת איפא כדומה לזה והוא אומרו (יא) ופדויי ה' ישובון, וכבר ידעת שבא בדברי ישעיה הפסוק הזה שני פעמים והראשון מהם הוא דרך ייעוד וכבר פירשתיו למעלה, וזהו דרך תפלה יתפלל הנביא שישובו ישראל להיות פדויי ה' באותו זמן שהיו במצרים, אם בחורבן אויביהם ואם שיחריב השם את מי הים להעבירם כמו שייעד להיות למעלה בנבואה השנית ועל זה אמר ופדויי ה' ישובון רוצה לומר שישובו לאותם הדברים שזכו אליהם ביציאת מצרי', אבל לא יהיה ענינם כיוצאי מצרים שמתו במדבר בחטאתיהם, אבל שאלו יבאו לציון ברנה, וגם שלא יהיו כאותם שנכנסו לארץ ישראל שאחרי שבתם עליה גלו ונסו ממנה, אבל תהיה שמחת עולם על ראשם רוצה לומר שמחה עולמית ונצחיית לפי שששון ושמחה ישיגון בהיותם שמה, ומפני שלא יבאו עוד לגלות נסו מהם יגון ואנחה. ואפשר לפרש ושמחת עולם על ראשם שהשמחה שתהיה לעולם בכללו בבואם לאמונת השם ית' תהיה לישראל לעטרת צבי על ראשם לפי שישתעבדו כולם לתורתם ויאמרו אליהם נלכה עמכם כי שמענו כי אלקים עמכם.