אברבנאל על ישעיהו מו:א

אמנם שאר העצבים והפסילים הם בטלים וכל רוח אין בקרבם והביא ראיה מפסילי בבל והוא אומרו (א) כרע בל קורס נבו והם היו שני אלוהות שבבבל האחד היה נקרא בל בלשון בבל, וכתבו המספרים הלטאיניס שנמרוד שמלך ראשונ' בבבל עשה עצמו אלוה וצוה שיעבדוהו כי הוא אשר בנה ראשונה בבל ויעמידה ויכוננה ושעשה פסל בל בדמותו כצלמו, ועל זה אמר הנביא (ירמיה נא, מד) ופקדתי על בל בבבל כי הוא היה המלך הראשון ולכן בחורבנה אמר כרע בל, והיה שם ג"כ אלוה אחר שהיה נקרא נבו הוא מלשון נבואה ולכן אמר הלא ראיתם שבבבל לא הועיל בל להצילו ולא כרעו ולא השתחוו לפניו עוד, אבל בהפך כי כרע בל כאדם הכורע על ברכיו לפני אויבו והוא ע"ד בלתי כרע תחת אסיר (ישעיה י, ד) וכן קורס נבו רוצה לומר שהיה כפוף כאבל וחפוי ראש כי קורס הוא לשון כפיפה כמו והבאת את הקרסים (שמות כו, יא) שהיו כלים שראשיהם כפופים לתפוש בלולאות, ואמר שבמקום שהיו פסיליהם ועצביהם של אותם האלוהו' בהיכלות הדורים בכבוד ומעלה רבה הנה בעת חורבנם היו עצביהם לחיה ולבהמה, ועל נבואותיהם שהיו משאות שוא ומדוחים אמר נשואותיכם עמוסות משא לעיפה שהיו נבואותיהם עמוסות מנביאי השקר והיו משא לעיפה כלומר נבואה לבבל שסופה להיות עיפה מבלי חוזק, (ב) לפי שקרסו כרעו אות האלוהות ולא יכלו מלט נבואותיהם ולאמתם ונפשם בשבי הלכה רוצה לומ' שגם אותם האלוהות שללו האויבים והלכו בשבי, והנה כמו כל זה שקרה בבבל כן יקרה לעתיד לבא לכלל האומות ולעצביהם והוא אומרו (ג) שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל רוצה לומר הנשארים מאורך הגלות העמוסים מני בטן וגומר רצה לומר הנשואים עלי מזמן אבותיכם הראשונים האם חשבתם שבאורך הגלות לא אשוב להצילכם, (ד) דעו נא וראו כי עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול ואמר זקנה ושיבה בערכם אל אורך הגלות לא בערכו יתברך, ואמר אני אסבול להגיד שעם היות האומות ראויים לכליה ועונש נמרץ מצד מה שהרעו לישראל ומפני הפסד אמונותיהם, הנה השם יתברך בחטאת ישראל כדי שיענשו בגלות על עונותיהם יאריך אפו לאומות עד עת בוא דברו ויום נקמתו, וזהו ענין אני אסבל שיסבול עונותיהם ואמונותיהם לא ללאות וחסרון היכולת האלקי כי אם לאריכות אפו ולחטאת ישראל, ולכן אמר אחריו ואמלט רוצה לומר ממני היו הדברים, ואמר ג' לשונות אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול לרמוז לשלשת הגליות, גלות מצרים ואמר בו אני עשיתי לשון עבר לפי שכבר היה, ואמר ואני אשא על גלות בבל ולכן אמרו בלשון עתיד לפי שעדיין לא היה, ועל הגלות הארוך הזה אמר ואני אסבול ואמלט אתכם שלא תבאו עוד לגלות, הנה התבאר שלא ייחס להקב"ה זקנה ושיבה כ"א לישראל בבחינת אורך גלותם, ושאמר בו אני אסבול מדרך הדמוי והמשל כאלו הוא סובל עול הגוים על ישראל והפסד אמונתיהם, והתבאר עם זה למה אמר אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול עם כפל דברים. והותרה בזה השאלה הששית.