אברבנאל על ישעיהו מ:ו

קול אומר קרא וכו' עד מי מדד בשעלו מים, פירשו המפרשים קול אומר קרא וגו' שידמה לנביא כאילו קול קורא אליו ואומר לו קרא ושהנביא אומר מה אקרא ואז אמר לו הקול שמה שיקרא הוא שכל הבשר חציר וגומר, (ז) ושיבש חציר נבל ציץ וגומר, ושאמר זה על העמים שיבוא עם גוג ומגוג על כל ישראל שכולם יבלו כבלות החציר אשר על פני האדמה ושאפילו החסדים שעושים אלו עם אלו לא יועילו להם (ח) ושכפל שני פעמים יבש חציר נבל ציץ לחזק את הענין. ואני אחשוב שרמז הנביא בזה שיעמוד זמן ארוך שתפסק הנבואה והנביאים לא ימצאו חזון מהשם מפני היותם בחוצה לארץ ובגלות והשכינה נסתלקה מבית המקדש שמשם היה מקור הנבואה, כי הנה כל מי שנבא לא נבא אלא בה או בעבורה כמו שזכר החבר אל הכוזר ולכן אמר כאן שבזמן הגאולה הרוח הנבואיי יחול בנביאים כימי קדם וזהו קול אומר קרא שיקומו הנביאים ויקראו נבואותיהם בקול רם (איוב כט, ד) בסוד אלוה עלי אהלי ושהנביא יאמר מה אקרא כל הבשר חציר רוצה לומר מה אקרא ומה אנבא לישראל כיון שכולם כבר שוללו מכל מעלה וכבוד והם כמו החציר, וכל המצות והמעשים הטובים שהם עושים בגלות לא יועילו להם להביא גאולתם והוא אומרו כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה וביאר אופן הדמיון ההוא באומרו יבש חציר נבל ציץ שהם ומעשיהם כולם יבשים וכלים מאיליהם, כי רוח ה' נשבה בו רצה לומר לפי שרוח חרון הקדוש ברוך הוא וגזרתו נשבה בעמו ולכן הם כלים בחציר השדה, ומה להם אם כן לנבואה כי בהיותם כלים ונפסדים לא יראו עוד בטובה והוא אומרו אכן חציר העם והיתה תשובת השם יתברך אליו יבש חציר נבל ציץ ודבר אלקינו יקום לעולם רוצה לומר אף על פי שיבש חציר נבל ציץ כמו שאמר' הנה דבר אלקינו יקום לעולם ולא יבאו לידי כלייה כי עתידים הם להגאל עכ"פ, הנה התבאר מזה שאין ייתור בפסוקים האלה והותרה בזה השאלה השלישית.