אברבנאל על ישעיהו לח:ט

מכתב לחזקיהו וכו' עד בעת ההיא שלח מראדך וגומר, אמרו חכמים ז"ל כי קודם חזקיהו לא חלה אדם חולי שנתרפא ממנו ושלכן אמר כאן בחלותו ויחי מחליו, ואין צורך כי חייב אדם לתת הודאה לשם יתברך בקומו מחליו אף שיחלה פעמים, והנה חזקיהו עשה ההודאה הזאת בכתב להראות העמים והשרים את יפיה ואם לשלוח אותה בכל ערי מלכותו להודיע צערו ושרפא אותו האלקים כי היה כבר בגדר המת לפי כובד חוליו, ולזה אמר ויחי מחליו כי החיות יאמר גם כן על הרפואה על דרך (יהושע ה, ח) במחנה עד חיותם (י) אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פוקדתי יתר שנותי ובדמי הוא מענין כריתה כמו (הושע ד, ה) ודמיתי אמך, ופוקדתי לשון חסרון כמו (שמואל א' כ, כה) ויפקד מקום דוד, יאמר אני אמרתי בחליי בדמי ימי בכריתת ימי אלך מזה העולם, ולפי שהנכרתים מן העולם הזה הנה הוא בחטאתיהם לכן אמר בשערי שאול פוקדתי יתר שנותי רוצה לומר ששאר שנותיו שחסרו הנה יהיו בשערי שאול וגיהנם, ויותר נכון לפרש אני אמרתי בדמי וכריתת ימי אלכה מזה העולם וכאשר הגעתי לשערי שאול שהוא העת היותר קרוב למות ולקבר אז פוקדתי יתר שנותי מהשם יתברך שפקד אותי בתוספת ט"ו שנה יתר שנותי, ויהיה פוקדתי מלשון וה' פקד את שרה (בראשית כא, א) וכן ת"י על דוכרני לטב ואתוספו על שני וכל זה להגיד שהיה חליו כל כך כבד שהגיע אל שערי מות.