אברבנאל על ישעיהו לח:ו

וזכר הנביא האות אשר יעשה ה' לאמת הייעוד הזה באמרו (ח) הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחורנית עשר מעלות ובפעל אמר ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה וכפי דעת המפרשים הי' הנס הזה בתנועת גלגל השמש שחזר לאחור, ואמרו שאחז אביו של חזקיהו עשה בהיכלו מעלות ומדרגות מספר שנים עשר כמספר שעות כל יום ויום קטן או גדול ר"ל שעות מעוותי' לא שעות ישרות כי הם יוסיפו על שנים עשר או יחסרו כפי גודל היום וקטנותו, והיו אותם המעלות עשויות בחכמה והי' שם עץ גבוה עושה צל והי' צל השמש מתנועע במעלות ההם מתמיד בראשונה שעה אחד ובשנית שתים וכן בשלישית וכן בכלם, ואמר הנבי' שאחרי שיעבור הצל עד תשלום עשר מעלות שכבר עברו מהיום ישוב השמש אחורנית עד שהצל הנמשך אחר תנועתו ישוב אחורנית אותם העשר מעלות, באופן שישוב להיות בתחילת המעלה הראשונה עד שישוב היום שהי' כבר סמוך לסוף היום ישוב לעת בקר ואז יתנועע השמש והצל עמו לפנים שנים עשר מעלות ובזה הדרך נתארך היום עשרים שעות, והענין שהיתה שם עגולה גדולה נחלקת לשנים עשר חלקים שוים ע"י ששה קוים חותכים אותה מהיקף עוברים כלם בתוך מרכזה, ובמרכז הי' עץ גבוה ועל ידו הי' הצל ומצד תנועת השמש בשמים יתנועע הצל סביב העגולה שעה אחת וחלק אחד, אבל הוקשה אצלי מאד שיעשה הקב"ה נס כ"כ גדול מבלי הכרח והי' די בשיעשה נס בדברים השפלים כענין נסי מצרים, גם כי חזקיהו לא שאל כ"א אות והוא הקטן שבמופתים כמו שאמר מה אות כי אעלה בית ה' ואיך יתן לו השי"ת נס היותר גדול שאפשר בתנועת הגרם השמימיי, וכמו שכבר כתבתי בשאלה הששית, ובד"ה יאמר שבאו שרי מליצי מלך בבל לדרוש המופתים אשר הי' בארץ ואין פירושו על המופ' שנעש' במגפת מחנה אשור כמו שחשב הרב ר' לוי בן גרשם, כי הנה שם אמר בימים ההם חלה חזקיהו עד למות ויתפלל אל ה' ויאמר לו ומופת נתן לו וגו', ועליו אמר לדרוש המופת אשר הי' בארץ וזה מורה שלא הי' המופת בגרם השמימיי ולא בתנועתו כי אם הי' כן הי' דבר כללי בכל העולם, ולמה יבאו מליצי מלך בבל לדרוש אותו בירושלם.

ומכח זה כלו ראוי שנאמר שלא היה הנס הזה שנוי כלל בגרם השמימיי ולא בתנועתו ושגם כן לא עשה שנוי ולא החזרה בכללות ניצוצות השמש, כי הם באמות היו תמיד בכל הארצות כפי המנהג הטבעי, אבל היה הנס בנצוצות השמש הפרטיים היורדים שמה בירושלם באותן המעלות אשר עם אחז כי שמה היה מפעל הנס האלקי שהחזירו לאחור אותם עשר מעלות שאמר הנביא באותה הדרגה אשר ירדה שמה, ומפני זה תלה הכתוב הנס הזה בצל באמרו הנני משיב את צל המעלות וביאור שלא יהיה כללי בכל הארץ כי אם במעלות אחז שהיו בירושלם, ואמנם אומרו ותשב השמש עשר מעלות להגיד שהיה הפלא בניצוץ השמימיי הפרטי ההוא ששב לאחור, כי אומרו ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה אין ראוי שיובן על גוף השמש באשר הוא שם כי אם על הניצוץ כי הוא היה אשר ירד במעלות אחז לא גוף השמש העליון, והוא על דרך (יונה ד, ח) ותך השמש על ראש יונה שנאמר על הניצוץ, ואין לספק על זה מאשר הניצוץ והצל הוא דבר נמשך ומתחייב מהשמש כי הן לא קצרה יד ה' מעשות אותות ומופתים פעמים בעצמים ופעמים במקרי' הנמשכים מהם ומה שהוא בלתי אפשר בדרך הטבע הוא אפשרי בדרך נס כפי יכלתו הש"י הבלתי בעל תכלית, ויהיה זה בשיחדש הקב"ה על דרך המופת פתאום מבלתי הכנה קודמת אידי' ורוחות מתנועעים אל הצד ההוא וגירש בהם ניצוץ השמש והביאהו במהירות נפלא אל המקום ההוא, ובאותה הדרגה באופן שהיו רואים כולם חזרת הצל לאחור במעלות אחז עשר מעלות, ומה טוב היות הנביא מיחס הנבואה לצל ובמעלות אחז לפי שכצל ימינו עלי ארץ ועל חיי האדם נאמר (במדבר יד, ט) סר צלם מעליהם, וכאלו העיר בזה לחזקיהו כי ימיו כצל כלם ושנטו צללי חייו ולכן יהיה הפלא שישוב הצל ההוא המתיחס אל ימי חייו במעלות אחז, לפי שהוא היה בנו של אחז וירש מלכותו ומעלתו ואם היו שמה חמשה עשר מעלות בלי ספק היה הנס בכולם כנגד חמשה עשר שנה שנתוספו לו, אבל היו שמה שנים עשר מעלות בלבד לשנים עשר שעות והיה היום לפנות ערב, ולכן היה הנס שאותם עשר שעות שעברו ישוב הצל לאחור וגם זה לא פתאומי כי אם במעלות אשר ירדה להעיר גם כן שמשלו הוסיפו לו ושחזרו מחמשה עשר שנה למעלות אשר ירדו מהם, זהו היותר מתישב בענין הנס הזה והותרה בו השאלה השישית ואמנם בספר מלכים נזכר הספור הזה יותר בשלמות כי בייעוד הנביא שאמר (מלכים ב' כ, ו) הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית ה' והוספתי על ימיך, ואם כדברי חזקיהו שאמר מה אות כי ירפא ה' לי ועליתי ביום השלישי בית ה' כמו שאמר גם כן על ענין האות נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחורנית עשר מעלות, ובפירושי לאותו המקום בארתי הענין הזה כלו בשלמותו יעויין משם כי אין לנו צורך במקום הזה כי אם בלבד למה שזכרתי: