אברבנאל על ישעיהו לז:טו

ויתפלל חזקיהו אל ה' וכו' עד בימים ההם חלה. הנה תפלת חזקיהו כללה ה' טענות, לשהקדוש ברוך הוא יציל את ישראל.

הראשונה (טז) אומרו, ה' צבאות, רוצה לומר, אדון ושליט על כל צבא השמים, ואם המערכה שמימיי' תחייב נצחון סנחר' אתה הוא ה' צבאות שתוכל לשדד מערכות צבאות השמים ההם.

והטענה השנית העיר, באמרו, אלהי ישראל, רוצה לומר כי מאחר שאתה הוא אלהי העם הזה ראוי שתצילהו מיד אויבו ושתחמול עליהם.

והטענה השלישית העיר באומרו, יושב הכרובים, רוצה, כי מאחר שאתה הוא יושב הכרובים, שהוא בית המקדש, והשגחתך שמה, איך יבא סנחריב להשחית מקום מקדשך.

והטענה הרביעית, מפני שם כבוד מלכותו, והוא אמרו, אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ, רוצה לומר, הנה סנחריב קרא שמו המלך הגדול, ואינו כן כי אתה אלקים לבדך גדול ועליון למלכי ארץ, ולך הארץ ומלואה ולא לו, והראיה על זה, כי אתה עשית את השמים ואת הארץ וזהו המלך הגדול והאלוה האמתי אשר ברא ויצר הדברים כלם אחרי האפס המוחלט.

והטענה החמישית, מפאת הקנאה שראוי שיקנא השם יתברך על דברי סנחריב, (יז) ועל זה אמר, הטה ה' אזנך ושמע פקח ה' עיניך וראה את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלקים חי, רוצה לומר, אשר שלח רב שקה ושאר מלאכיו לחרף את השם הנכבד והנורא, כי הוא אלקים חי ולא אלקים מת כמלכי הגוים, (יח) כי, אמנם החריבו מלכי אשור כל הארצות, רוצה לומר, הנה סנחריב עשה גזרה שוה משאר האלוהות להשם יתברך, אבל יש לה פירכה רבה, כי הנה אמת שהחריבו מלכי אשור את כל הארצות אשר כבשו להם ואת ארצם רוצה לומר, ואת ארצות אשור עצמם, (יט) ואמת גם כן שנתנו את אלהיהם באש, לפי שלא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן, ולכן היה יכולת למלכי אשור לאבד אותם האלוהות ואין כאל ישורון (דברים לג, כו), (כ) ולכן, ועתה ה' אלקינו הושיענו מידו, כדי שידעו כל ממלכות הארץ כי אתה ה' לבדך רוצה לומר, אתה מהוה העולם ואתה לבדך אלהים אמת, ושאר האלוהות הבל המה מעשה תעתועים, ורש"י כתב, את הארצות ואת ארצם, את המדינות ואת ארץ הסמוכה להם, ארץ הממלכה אשר היא ראש למדינה קורא ארצות, ואת המחוזות שסביבותיהם קורא ארצם, ובספר מלכים (ב' יט, יז) כתוב את הגוים ואת ארצם, לשון אחד הוא, ולמודים הכתובים לקרוא לגוים ארצות, וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מא, נז) ותרעב כל ארץ מצרים (בראשית מא, נה) וכן הרבה עד כאן.

והנה התפלה הזאת התפלל חזקיהו בבית ה' בינו לבין עצמו, וישעיהו הנביא שהיה בביתו ידע מיד בנבואתו כל אשר התפלל חזקיהו, (כא) ולכן שלח לאמר אליו מביתו, כה אמר ה' אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור, רוצה לומר, אשר התפללת אלי על ענין סנחריב מלך אשור (כב) כה אמר ה' עליו רוצה לומר, על סנחריב, בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון, רצה לומר, אתה סנחריב חשבת להפחיד ולהבהיל את ישראל בזדון דבריך, ידוע תדע שבתולת בת ציון עשתה לעג ובזיון ממך, ובת ירושלם הניעה ראש אחריך, כאדם הרואה את חבירו עושה גוזמות גדולות ומיעד בגבורות אשר יעשה, והוא יודע שביום ההוא יומת, שהנה הוא בלא ספק ישחק וילעג על חלומותיו ועל דבריו, ואמר זה להגיד כי כן יהיה ענין ישראל עם סנחריב, וקרא מלכת יהודה בתולה, לפי שכמו שהבתולה לא ידעה איש, כן ירושלם לא בעלה שום מלך נכרי ולא החריבה, כאלו אמר, אין לי להשיבך דברים על מה שדברת על בת ירושלם, כי היא מבזה ולועגת לך ולא תשיב אמריה לך, ואמנם אצטרך להשיב על מה שדברת כנגדי, (כג) וזהו, את מי חרפת וגדפת וגומר, רוצה, שהמחרף יעשה ג' דברים בחירופיו, הראשונה, רוע הדברים בעצמם שהם דברי חירופים וגידופים, ועל זה אמר, את מי חרפת וגדפת.

והב', שיאמר אותם הדברים בקולות וברקים, כי הנה הקול ההוא הוא יותר מרעיש מהדברים, ועל זה אמר ועל מי הרימות קול.

והג', בצורות והתנועות שיעשה המחרף בפניו וידיו, וכמו שאמר (ישעיה ח, כא) וקלל במלכו ובאלהיו, ופנה למעלה, כי בזה יורה יותר רשעת לבבו, ועל זה אמר, ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל, רצה לומר, שפנית למעלה למרום כדי לחרפו, ולא די שעשית זה בעצמך, (כד) אבל גם ביד עבדיך ומלאכיך חרפת ה', וחכמים זכרונם לברכה, אמרו בפרק חלק (סנהדרין צד ע"א), תאנא משום רבי יהושע בן קרחה, פרעה שחרף על ידי עצמו להקדוש ברוך הוא, שנאמר, מי ה' אשר אשמע בקולו, נפרע ממנו הקדוש ברוך הוא על ידי עצמו, שנאמר, וינער ה' את מצרים בתוך הים, וכתיב, דרכ' בים סוסיך, סנחריב שחירף ע"י שליח, שנאמר, ביד מלאכיך חרפת ה', נפרע ממנו ע"י שליח, שנאמר, ויצא מלאך ה', ומלבד החירופים הנה עוד דברת שגעונות וכזבים הרבה, במה שאמרת, ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון, רוצה לומר, שברוב רכבו ופרשיו יעלה אל מרום הרים, שהיא ארץ ישראל הגבוהה מכל הארצות, ויכנס לירכתי הלבנון ויכרות קומת ארזיו מבחר ברושיו, שהם השרים והנכבדים שהיו בירושלם שנמשלו ללבנון, ושיבא מרום קצו יער כרמלו, שהוא בית המקדש, כי הוא בית ה' קץ וסוף הרוממות אשר בארץ, ובספר מלכים (ב' יט, כג) נאמר, מלון קצו להיות משכן האלקים ומלונו שמה.