אברבנאל על ישעיהו לא:א

הוי היורדים מצרים לעזרה וגומר עד (לב, א) הן לצדק ימלוך מלך. אמר כנגד ישראל אשר בשמרון, אם הייתם אתם דורשים את ה' אלהיכם, כמו שיעשו יושבי ירושלם, היה מציל אתכם מידי סנחריב, אבל בעבור ששמתם בטחונכם על מצרים לעזרה כשל עוזר ונפל עזור, וזהו אומרו הוי היורדים מצרים לעזרה שהם השבטים על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד, כי היה למצרים רכב רב ופרשים עצומים, ולא שעו על קדוש רוצה לומר לא בקשו ולא התפללו אל הקדוש יתברך, שהיה משגיח בהם ובאבותיהם מימי קדם, ואת ה' שהוא היכול האמתי לא דרשו, והתוכחה הזאת היא מקושרת עם הקודמת למעלה, כי הנה זכרון הצלת ירושלם לא באה, כי אם לעשות לבני ישראל טענה על פשעם ועל חטאתם כמו שזכרתי, ולכן אמר (ב) וגם הוא חכם ויבא רע, רוצה לומר שמבני ישראל, מהם היו חושבים שהשם יתברך לא היה יודע ומשיג הדברים התחתונים, ומהם היו אומרים שאף על פי שידעם, הנה לא יביא את הרע לפי שאין רע יורד מן השמים. ואין דרכו להרע לשום אדם, ואמר הנביא שטענותיהם משלי אפר, כי הנה השם יתברך חכם ויודע הדברים כולם עליונים ותחתונים, וגם הוא פועל הרעות והטובות מהצ' שהם כולם משפט וזה ויבא רע, והנה הביא ראיה על שהוא חכם, מאשר היה מיעד על הדברים שיקרו ויבאו, ומהם איש לא נעדר, וזהו אומרו ואת דבריו לא הסיר, ואמנם מה שאמר ויבא רע ביאר שאין זה עול בחוקו, לפי שהוא כפי הכנת המקבל, וזהו אומרו וקם על בית מרעים שהיא ארץ השבטים שיתנם ביד מלך אשור, והוא על דרך מה שאמר הנביא נחום (א, ב) אל קנוא ונוקם ה' נוקם ה' לצריו ונוטר הוא לאויביו, ורש"י פירש על מלך ישראל ואת דבריו לא הסיר, אשר אמר (דברים כח, סח) והשיבך ה' מצרים באניות מדה כנגד מדה שאמרתי לך לא תשוב בדרך הזה עוד, ואתה הלכת מדעתך, סופך ללכת בגלות על כרחך, וזכר מסכלותכם שדרשו עזר מצרים ולא דרשו עזר השם, (ג) בהיות מצרים אדם ולא אל נגזר מאדמה ומוכן למקרים, והראב"ע פירש ולא אל שלא היה במצרים כח להחריב את מחנה אשור, כאשר היה למלאך שהכם, כי המלאך יקרא אל ואלקים, כמו (שופטים יג, כב) מות נמות כי אלקים ראינו ונכון הוא:

וסוסיהם בשר ולא רוח ויחלוש כחם, וה' יטה ידו עליהם וכשל עוזר שהוא מצרים, ונפל עזור שהוא שמרון, ויחדיו כולם יכליון, וכן היה שסנחריב החריב את שמרון ואת מצרים, ולא היה כן לירושלם, כי עם היות סנחריב ומחנהו בא בזדון גדול, הנה כאשר בא עליהם חרון ה' לא עצרו כח, (ד) וזהו אומרו כי כה אמר ה' אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רועים וגומר, רוצה לומר כמו שהאריה והכפיר כאשר יצעק על הטרף אשר יטרוף, עם היות שאספו עליו קבוץ רועים ויתנו עליו מקולם, הנה הוא מקולם לא יחת, ומהמונם לא יענה. כן יהיה השם יתברך שירד לצבוא על הר ציון ועל גבעתה של ירושלם לטרוף טרף מלך אשור ועמו, ואין מי שימחה בידו, ומלת יקרא לשון זמון כמו כי הקרה ה' אלקיך לפני.