אברבנאל על ישעיהו ל:לג

ואמר שזה היה מסודר מהשם יתברך לעם אשור, והוא אומרו כי ערוך מאתמול תפתה, רוצה לומר מימים רבים היה ערוך המות והרעה הזאת על אשור, וגם היא למלך הוכן, רוצה לומר לסנחריב שאחרי שברח מעל ירושלם הרגוהו בניו, והתפתה ההוא העמיק הרחיב מדורתה אש ועצים הרבה, רוצה לומר לקבל שמה סנחריב ועמו לשורפם בעבור כל מה שהרעו בעולם, וכתב הראב"ע שתפתה הוא שם מקום מטונף סביב ירושלם, שהיו משליכים שם כל דומן ועולה ממנו עשן, ואותו זימן הב"ה למחנה אשור, ולפי שהמשיל המגפה הזאת במדורת אש ועצים, אמר נשמת ה' כנחל גפרית בוערה בה, רוצה לומר כי נשמת ה' ורצונו יהיה מנפח אותה מדורה, כאלו ירדה שם נחל גפרית שתבער בו האש, וכל זה משל למגפה ולמיתה שנדונו בה, ואפשר לפרש על העונש שיענש סנחריב ועמו בגיהנם, כי שם נפשותיהם יקבלו עונש מופלג לרוב האנשים שיהרגו והארצות שהחריב, וכן פירשו חז"ל (עירובין יט, א) תפתה על גהינם והוא מלשון (ירמיה ז, לא) ובנו את במות התופת אשר בגיא בן הנום לשרוף את בניהם וגומר, ואמרו (ב"ר ד, ו) מכאן שגיהנם נברא ביום ב' מימי בראשית, איזהו יום שיש לו תמול ולא שלשום זה יום הב', וכן הוא אומר כי ערוך מאתמול תפתה, ואין להפלא מאשר יכנה הכתוב אותו פעם בלשון זכר, ופעם בלשון נקבה כי כן דרך הכתוב בדבר שאין בו רוח חיים.