אברבנאל על ישעיהו ל:כא

וזכר מתועלת הנביאים והמורים ההם בירושלם, שתמיד יוכיחום וילמדום איזה דרך ישכון אור, והוא אומרו ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו שכל זה היה מפעל הנביאים, (כב) ועוד היה מתועלתם בירושלם, שיעזבו הרשעים דרכי הע"ז אשר בידם מפני תוכחת הנביאים ולמודם, והוא אומרו וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפודת מסכת זהבך, תזרם כמו דוה, צא תאמר לו, רוצה לומר שהפסילים והמסכות יזרו לרוח כמו הדבר הנתעב, ויאמרו לו צא מכאן, ושכאשר יעשו זה, יבאו בירושלם וארץ יהודה התבואות כיד אלוהיהם הטובה, שהיו חסרים מהם מפני הע"ז שהיה בתוכם, (כג) וזהו אומרו ונתן מטר ארצך אשר תזרע את האדמה, רוצה לומר שיבא המטר בזמן הזריעה כראוי, ולחם תבואת האדמה תהיה דשן ושמן, ואמנם בענין המקנה אמר ורעה מקנך ביום ההוא כר נרחב, כי לרוב העשבים בארץ ירעה המקנה עמק רחב, מלשון (תהלים סח, יד) לבשו כרים הצאן, או יהיה כר נאמר על הצאן עצמו, כמו (ישעיה טז, א) שלחו כר מושל ארץ אמר ירעה מקנך ביום ההוא, באופן שיהיה הכר והשה נרחב ושמן, וכן שנו רבותינו (מנחות פז, א) אילים ממואב, כבשים מחברון, עגלים משרון, גוזלות מהר המלך, ר' יהודה אומר מביאים כבשים מחברון שגובהן כרוחבן.