אברבנאל על ישעיהו כט:א

הוי אריאל אריאל וכו' (כט, ט) עד התמהמהו ותמהו. יספר הנביא ענין הנמשל ראשונה משלות ירושלם והנצלו מכף סנחריב מלך אשור, וקרא את ישראל אריאל שהוא שם המזבח, וכן קראהו יחזקאל (מג, טו) ומהאריאל ומעלה, לפי שהיה ירושלם בקדושתו במזבח השם, והיה ארי בתקפו וגבורתו בהיותו עם אלהיו, ולכן אמר כנגדה קרית חנה דוד כי הוא עבד את ה' בכל לבבו ובכל נפשו, ואיכה רבתי (פתי' כו) דרשו קרית חנה דוד קריה שעשה דוד לקיסר, ואמר ספו שנה על שנה, לפי שהיה מקונן על אנשי ירושלם באמרו, למה תסבבו החרבן והגלות, הלא טוב לכם שתעמדו שנים רבות בארץ ותזכו להקפות חגים ומועדים בארצכם, וזהו אומרו ספו שנה על שנה שהוא מלשון תוספת, כמו (במדבר לב, יד) לספות עוד חרון אף ה' וחגים ינקופו שיקיפו חגים ומועדים רבים, וענינו שיתמידו בארץ ולא יסחו ממנה, על דרך מה שאמר למעלה (כח, יב) זאת המנוחה הניחו לעיף.