אברבנאל על ישעיהו כח:ט

ולכן היה השם יתברך מתרעם כנגדם באומרו את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה, כלומר אחרי שכולם רודפים אחרי התאוות הגופניות, ויהודה נטמא בטומאת בני ישראל, ואין בהם מבקש את השם, למי יורה הנביא דעת ולמי יבין שמועות הנבואה, ואפשר לפרש את מי יורה החכם דעה, שאין אדם שירצה ללמוד ממנו דעת ותבונה, ואל מי יבין שמועה הנביא, כי לא ימצא אדם שירצה לשמוע השמועה ששמע הנביא מפי השם, והנה לא זכר בכאן חכם ונביא לפי שכבר זכרו למעלה, באומרו כהן ונביא שגו בשכר, כאלו אמר הכהן שהוא החכם והנביא שגו ברואה פקו פליליה בסבת היין כי כל שלחנותם מלאו קיא וגומר, ומלבד החסרון הגדול הזה אשר מפאת המלמדים ההם, הנה יש חסרון עוד אחר מפאת התלמידים בעצמם, כי אין מי שיהיה ראוי להורות אליו דעה, ואין אדם הגון להבין שמועת הנביא, כי הם כולם ביינם חסרים ונעדרים, במדרגת התינוקות שהם גמולי מחלב ונעתקים מן השדים שענינם לאכול ולשתות ולא ירגישו לדבר אחר, ויש מפרשים גמולי מחלב עתיקי משדים בלשון תימה, כאלו יאמר אל מי יורה דעה החכם הכהן, ואל מי יבין שמועה הנביא, כיון שהאנשים הגדולים כולם רודפי מאכלות ועוזבים את דבר השם, הילמד ויורה לנערים ולקטנים, שבהשלמת יניקתם נעתקים משדי אמם ויתחילו לדבר, הילמד אותם (י) צו לצו רוצה לומר מצוה קטנה היום ומצוה קטנה למחר, ויהיה גם כן כמו הבונה שישים קו לקו בבנינו זעיר שם, זעיר שם וכפי הפירוש הראשון יהיה אומרו קו לקו צו לצו, כאומר אין להם להתנצל עוד באומרם שהחכם והכהן או הנביא ילמד אותם חכמה ונבואה הרבה, ושהם אינם יכולים לקבל כל כך, כי הנה הנביא לא היה משמיע להם כי אם צו לצו, רוצה לומר מצוה אחת היום ומצוה אחרת למחר, וכן החכם לא ילמדם כי אם קו לקו, רוצה לומר חוט חוט, כי מי שרוצה לעשות חבל עב יכפול החוטין, והוא אומרו זעיר שם זעיר שם בלמוד הכהן החכם זעיר שם בנביא, ויש מפרשים צו לצו שכאשר הנביא היה מלמדם מצוה אחת, היו אומרים מצוה אחרת יש לנו בעבודה זרה טובה מזו, וכאשר החכם ילמד אותם קו היושר בדרכיהם היו אומרים קו אחרת יותר ישרה יש לנו בע"ז, והוא על דרך מה שאמר הנביא הושע (ה, יא) כי הואיל הלך אחרי צו, והותרה השאלה השלישית.

וזכר שיותר רע מזאת היו עושים, שאם היה הנביא או החכם מדבר אליהם דבר חכמה ונבואה, נדמה להם כאלו היה הנביא עילג הלשון, או שהיה מדבר אליהם בשלון בלתי נהוגה אצלם, שהם שתי הסבות אשר בעבורם לא יבין האדם דברי המדבר אותו אם להיותו עילג, ואם להיותו מדבר בלשון אחר, והוא אומרו (יא) כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר לעם הזה, ומלת לעגי הפוך והוא כמו בעלגי, כענין כשב כבש, והיותר נכון אצלי בפירוש הפסוקים האלה הוא, שהיה הנביא מספר בגנות הכהנים והנביאים שהיו בזמנו, כי הם היו מכלל השכורים, וגם היו חסרי הדעת, ולכן אמר את מי יורה דעה הכהן השכור הזה, ואת מי יבין שמועה הנביא השקר הזה, אין ספק כי אינם ראויים ללמד כי אם לתינוקות, וזה שאמר גמולי מחלב עתיקי משדים, כי אין בהם חכמה ללמד אנשים גדולים, והם לחסרונם דומים לאותם התלמידים הילדים, והוא אומרו כי צו לצו צו לצו וגו', ר"ל כי אם הילד אינו מקבל כי אם צו לצו מצוה אחר מצוה, ג"כ הכהן והנביא ההוא לא ידע כי אם צו לצו והם מעתיקי משמוע יצטרכו בלמודם קו לקו, ככה הלומדים ההם יצטרכו לדעת קו לקו זעיר שם זעיר שם, ר"ל אם דבר מועט ימצא בילדים, ג"כ דבר מועט ימצא באותם הכהן ונביא המלמדים אותם, ומלבד חסרון הידיעה אשר בהם, תדע שבסבת שכרותם בלעגי שפה ובלשון אחרת יזכר ר"ל הכהן והנביא שזכר לעם הזה, כי הם בשכרותם חסרי הידיעה וחסרי הלשון.