אברבנאל על ישעיהו כח:ג

ואחר זה זכר מה יעשה האויב להם באומרו ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים, רוצה לומר שאשור לא יבחר באותם הגאוות ולא באותם התענוגים, כי הם ירמסו ברגליהם שני הדברים ההם רוצה לומר עטרת גאות ומדות השכרות, (ד) ואמנם אומרו עוד והיה ציצת נובל צבי תפארתו אחרי שכבר זכרו, הנה הוא להגיד שהגאוה והשכרות לא יבחר בה מלך אשור וירמסנה ברגליו, אבל צבי תפארתו של ישראל והוא ארצם, אשר היא על ראש גיא שמנים, כלומר המובחר שבכל העמקים השמנים שבעולם, אותו יהיה ציצת נובל ובמהירות גדול יהיה זה, כבכורה בטרם קיץ, שהוא הבכורה היוצאת תחילה קודם שיצאו ויבואו פירות הקיץ, שתכף שיראה אותה הרואה יקחנה ויבלענה מיד, כן יבלע האויב את השבטים ואת ארצם בפתע, וכפי הפירוש הזה יהיה הכתוב מסורס, ושיעורו והיתה צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים ציצת נובל כבכורה בטרם קיץ, ואמר ציצת בלשון נקבה ונובל בלשון זכר, לפי שהתי"ו היא תי"ו הסמיכות, רוצה לומר ציצת של הנובל שהוא אפרים, והותרה בזה השאלה הא'.