אברבנאל על ישעיהו כח:ב

וזכר למה היה מקונן עליהם באומרו הנה חזק ואמיץ לה' כזרם ברד וגומר, ופירשו המפרשים שענינו הנה חזק ואמיץ לה', שיהיה שטיפתו כזרם המים שיבואו עם הברד שהוא עם רוח חזק, ובסבת הרוח ירדו האבנים ויכריתו כל מה שימצאו באילנות, ושבשער קטוב, רוצה לומר ברוח הסערה שקוטב וכורת הכל, ותהיה כ"ף כזרם נמשכת גם למלת שער שאלו אמר וכן יהיה כזרם מים כבירים, רוצה לומר רבים באים בחוזק ששוטפים הכל, ולפי שבכתוב הנה חזק ואמיץ יחסר מילת יום בא כפי הפירוש הזה, נראה לי שלא אמרו כי אם על מלך אשור שיבוא להחרימם מהרה, כאלו אמר הנה בני אפרים ענינם בגאוה ובתענוגים, לא בחוזק ובגבורה, כי הם ראשית שמנים ימשחו ויין ושכר יקח לבם, והאנשים אשר כאלה לא תמצא בהם הגבורה והחוזק, כי אם הרכות והרפיון, אמנם הש"י יניח עליהם את אשור שבט אפו שהוא חזק ואמיץ, ורשם בו שני דברים האחד חזקו ואכזריותו שיהיה כזרם ברד ובסערה, שבחזקו יכרות ויקטוב האילנות, ולהיות שני הרמזים האלה כזרם ברד שער קטב ענינם אחד, לא אמר וכשער קטב, כי אם כזרם ברד ושער שהוא סערה, ואומרו קטב חוזר על שניהם על הזרם והשער שהוא קוטב האילנות, והשני ברבויו והוא כזרם מים כבירים שוטפים, והיה גזרת המאמר הניח לארץ ביד, שהש"י בידו יניח את האויב החזק ההוא על ארץ השבטים.