אברבנאל על ישעיהו כד:יג

ונתן הסבה למה העיר תשאה שממה, באומרו כי זה יהיה בקרב הארץ בתוך כל עם ועם מהעמים, כאדם הנוקף וחובט הזית לראות אם נשארו בו הזתים מועטים ובענפים ובעוללות הכרם אשר יכלה הבציר שישארו שנים שלשה גרגרים בראש אמיר, ככה ישארו מהעמים בכל עיר ועיר אחד מעיר ושנים ממשפחה, וזה הפסוק מורה שלא נאמרה על השבטים זאת הנבואה, כי אם על הגוים, וזכר שאותם המעטים שישארו מהאומות יקבלו אמונת הש"י ויכירו אלהותו, (יד) והוא אומרו המה ישאו קולם ירונו בגאון ה' צהלו מים כי קרא הגאולה העתידה, גאון ה' על דרך (תהלים צג, א) ה' מלך גאות לבש, ואמר צהלו מים, אפשר לפרש מ"ם מים שהוא מ"ם היתרון, שיצהלו וירונו קולם יותר מהמית הים, ויותר נכון לומר שלא בלבד אנשי המזרח ירונו בגאון ה', כמו שנזכר למעלה בפרשת (ישעיה יח, א) הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש, אבל גם אנשי מערב ישאו קולם בגאון השם, וזהו צהלו מים כלומר מצד המערב, לפי שכבר זכרו למעלה כמו שאמרתי, ואמרו (טו) על כן באורים כבדו ה' הוא אצלי מלשון אש, כי היה המנהג בימים הקדמונים, וגם בימים האלה בהתחדש בארץ חדוש גדול יעשו כל הלילה אורים גדולים להודיעו למרחוק מעיר לעיר ומממלכה אל עם אחר, וכן אמרו במסכת ראש השנה פרק שני (כב, ב) שבראשונה היו משיאין משואות להודיע לכל ישראל יום קביעות ראש חדש, ועל זה אמר כאן על כן באורים כבדו ה', וגם באיי הים יכבדו שם אלקי ישראל לפי שבזמן הגאולה תתפשט האמונה האלקית בכל מרחקי ארץ, ואפשר לפרש צהלו מים מלשון ים ממש, יאמר המה ישאו קולם ירונו בגאון ה', ותהיה רנתם בהמיית קול כדי שישמע קולם אל יושבי הים ויצהלו משם וירונו גם כן, ולפי שהקול אינו כל כך נשמע למרחוק, לכן ראוי שבאורים שהם משואות של אש יכבדו ה', באופן שמתוך אותו אש שיראו אותם למרחוק, גם באיי הים יכבדו שם ה' אלקי ישראל, והותרה בזה השאלה הראשונה.