אברבנאל על ישעיהו כג:יז

וזכר הנביא שלא תועיל לה רוב ההשתדלות ושירת הזונה, אם לא היה הש"י פוקד את צור שיתן את רוחו עליה והשפעתו כדי שתשוב לאתננה, והוא דמיון לשוב הסוחרים, ואמרו וזנתה את כל ממלכות הארץ על כל פני האדמה, רוצה לומר שישובו ויבאו אליה מפה ומפה להסתחר שמה, ואמר כאשר תשוב לכבודה תדבק באהבה עם ארץ ישראל (יח) והוא אמרו והיה סחרה ואתננה קדש לה', רוצה לומר שיוליכו משם הסחורות לירושלם, וגם היא תשלח מתנות לבית המקדש, ואמרו לא יאצר ולא יחסן, דע כי כל זה נאמר על בית המקדש שבימי המלך חזקיהו אחרי מפלת סנחריב, שאז תדבק צור באהבה רבה עם ירושלם להיות שתיהן אויבי סנחריב, ותשלח צור מתנות לבית המקדש, אבל שם רוצה לומר בבית ה' לא ישימו מתנותיה באוצר בית ה' ולא בבית החוסן שהוא בית המקדש, אבל ליושבים לפני ה' והם הכהנים יהיה סחרה לאכול לשבעה ולמכסה עתיק, רוצה לומר לאכול ולעשות כסות נכבד מלשון הון עתק, והראב"ע כתב שנתקיים זה בגולה שעלה מבבל, והיה זה לפי שלדעתו החרבן הזה שזכר הכתוב יהיה על ידי נבוכדנצר ולכן יתמיד כל ימי ממשלתו, ומה שכתבתי אני הוא הנכון. הנה התבאר מכל זה שהשפלת צור לא תהיה מוחלטת ולא עולמית כי אם לע' שנה, ושיהיה זה בימי סנחריב וששבה לכבודה בימי חזקיהו, ושלהיות צור בימי סנחריב ושלהיות צור וירושלם מאויבי סנחריב, היו אוהבים זה לזה, והיתה שולחת סחורה ומתנות אל בית ה', והותרו בזה השאלות החמישית וששית.