אברבנאל על ישעיהו ב:א

הנבואה השנית תחלתה הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ וגומר עד כי הנה האדון ה' צבאות מסיר מירושלם ומיהודה, ויש בה ג' פרשיות. הא' הדבר אשר חזה. הב' בית יעקב לכו ונלכה. הג' כי יום לה' צבאות על כל גאה. וראיתי להעיר בנבואה הזאת על ששת השאלות:

השאלה הראשונה באמרו הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם, שיורה שהנבואה הזאת יוחדה על יהודה וירושלם בלבד, ואינו כן שהיא תועד על האומות גם כן שבאחרית הימים ירוצו ויעלו להר בית ה', והזהיר גם כן למלכות ישראל הנקראים בית יעקב שילכו באור ה', ואיך אם כן אמר שהנבואה הזאת חזה על יהודה וירושלם בלבד:

השאלה השנית באמרו ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים, ולא זכר מי הוא השופט והמוכיח, והרד"ק כתב שהשופט והמוכיח יהיה מלך המשיח, אבל לא נזכר בכתוב הזה שמו וענינו ואיך יהיה רמז הנסתר עליו, ואם אמרנו שהש"י יהיה אז השופט והמוכיח, הנה גם היום הוא תמיד שופט כל הארץ וכל הגוים, כמו שאמר (עמוס א, יא) על שלשה פשעי אדום ועל שלשה פשעי מואב וזולתם, וענין נינוה יוכיח:

השאלה השלישית במה שמצינו הפרשה הראשונ' מהנבואה הזאת שנויה בדברי מיכה המורשתי, ושם אמר בענינה (ד, ה) כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה' אלוקינו עולם ועד, והוא המורה שלא ילכו העמים לבקש את דבר ה' ולא יקבלו אלוהותו כמו שנזכר כאן, אבל שילך כל אחד מהם בשם אלהיו, ויקשה א"כ אם הם ילכו בשם אלהיהם מה יהיה התועלת בייעוד הזה:

השאלה הרביעית באמרו כי נטשת עמך בית ישראל ושאר הכתובים שאחריו, וזה שאתה תמצא בפסוקים האלה פעם ידבר לנכח, כי נטשת עמך בית יעקב, ופעם לנסתר, כי מלאו מקדם, פעם ידבר ליחיד כי נטשת, ופעם לרבים כי מלאו מקדם וגומר:

השאלה החמישית במה ששנה ושלש בנבואה הזאת דבר א' בעצמו, כי הוא אמר וישח אדם וישפל איש, ואמר בסמוך שנית עיני גבהות האדם שפל ושח רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ושלש לומר בסמוך אליו ושח גבהות אדם ושפל רום אנשים ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, והמפרשים לא התעוררו לתת הסבה בהכפל הזה:

השאלה הששית באמרו בסוף הנבואה חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, ולא ידענו ענין לזה הפסוק אם אמרו על אותם האנשים והעמים אשר יבטחו בגבורת בני אדם וישימו בשר זרועם ומיי' יסור לבם, ואין זה דרוש הנבואה הזאת, או אם אמרו על אדם הראשון, שיזהרו מעשות כמעשיו כמו שראיתי מפרשים בזה, והוא פירוש תפל מבלי מלח, ואם שהזהירם מעושי מלאכת הפסילים כמו שכתבו קצת מהמפרשים, מה שאין ענין לו כפי סדר הפרשה, או שהזהירם שלא יעבדו המלכים שהיו עושים עצמם אלוהות, כנבוכדנצר וסנחריב וחירם וזולתם שזכרו חז"ל, כי הנה כל זה אינו מתישב כפי סגנון הפרשה ועניינה: והנני מפרש הכתובים באופן שיותרו השאלות כלם:

והכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא ליעד לבני יהודה וירושלם מה שיהיה באחרית הימים מהסכמת האומות כלם לעבוד את השם הנכבד ולשמור תורתו, והעברת הגלולים מן הארץ, כדי להוכיח מזה שיותר ראוי היה לבני יהודה לעשות זה מפאת התורה ומקדש השם אשר בתוכם, והם היו עושים בהפך כמו שיתבאר בפירוש הכתובים:

הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ וגו'. כבר חשבו אנשים מחכמינו האחרונים, שדבר בספרי הנביא' לא יאמר כי אם על החלום הנבואיי ובמין ממיניו, והוא כשיראה הנביא בחלום משלים וצורות, והביאם לזה מה שכתב המורה בפרק מ"ה ח"ב במדרגות הנבואה וז"ל, המדרגה הג' והיא התחלת המדרגות משיאמר ויהי דבר ה' אלי לאמר ומה שנוטה מן הלשונות אל זה הענין, והוא שיראה הנביא משל בחלום ובתנאים ההם כלם אשר כתבו באמתת הנבואה ובגוף החלום ההוא של נבואה יתבאר לו ענין המשל ההוא איזה דבר רצה בו כרוב משלי זכריה עכ"ל: ואם היה זה כן ראוי שיפורש הפסוק הזה שאנחנו בפירושו, שראה בחלום נבואתו הר הבית ובית המקדש ירום ונשא וגבה, ושראה הגוים והעמים כלם רצים והולכים אצלו, ועל הצורות המדומות ועל המשלים ההם אשר ראה בחלומו אמר הדברים אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם, רוצה לומר שראה בנבואתו ארץ יהודה ועיר וירושלם במעלה ורוממות והכנעת העמים כלם אליו, אבל השרש הזה אינו אמתי לדעתי, כי אם היות שיאמר ויהי דבר ה' אלי לאמר על החלום הנבואיי שראה הנביא בו משלים וצורות, שהיא המדרגה הג' ממדרגות הנבואה שזכר הרב בפרק הנזכר, הנה לא יתחייב מזה שלא יאמר גם כן דבר על הדברים אשר ישמע במראה הנבואה מפורשים ומבוארים לא בחלום, והרב המורה עצמו למדנו זה גם כן באותו פרק אשר זכרתי במדרגה הט' וז"ל, המדרגה הט' שישמע דברים מפורשים במראה כמו שבא באברהם (בראשית ט"ו ד) והנה דבר ה' אליו לאמר לא יירשך זה ע"כ, הנך רואה שיכנה הכתוב בלשון דבר הנבואה אשר תבוא במראה או במחזה בשמיעת דברים מבלי שיראה משלים ולא צורות, כל שכן אם יתחבר אל מלת דבר לשון מראה או מחזה, שזה יוכיח שהוא מראה ולא חלום, וכן הענין בכאן שאמר הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ, כי בזה הגיד שבמחזה הגיע לו הדבור האלהי והדברים אשר שמע, והגיע אליו במחזה, והם אשר ספר והיה באחרית הימים וגומר ולפי שהיה כלל הדברים האלה ליעד על מעלת ירושלם ובית המקדש כמו שאמר לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלקי יעקב ואמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם, לכן מהבחינה הזאת אמר אשר חזה על יהודה וירושלם, כי מה שזכר משאר העמים הוא כמגיד מעלת ציון ובית המקדש, והותרה השאלה הא':